תרצא

אותיות וצירופים, כמו"כ בחי' דבור העליון הוא שבא בריבוי אותיות וצירופים שכל מלאך וכל נברא יש לו צירוף מיוחד כו', וכמ"ש בס"י שתי אבנים כו' ה' אבנים בונות ק"כ בתים ומכאן והילך צא וחשוב עד אין שיעור כו'. אמנם מבו' לעיל שהקול הוא פשוט ובלתי מוגבל ומתחלק, דכמו"כ הוא בחי' קול אדה"ע דבחי' ז"א דאצי' הגם שמורכב מאמ"ר רוחני דבחי' חג"ת כו', מ"מ הוא בבחי' אור פשוט שאינו בגדר ההגבלה דאותיות כו', וזהו שהמדרי' דאצי' נק' בשם בחי' כמו בחי' כתר בחי' חכ' כו' ואינו או' כתר חכ' כו', והענין דאי' בס"י ע"ס מספר עשר אצבעות, דהאצבעות הן בהתחלקות והם מחלקות את הפעולות, וכמו ההתחלקות דמלאכת הכתיבה והציור, ובכתיבה וציור גופא יש כמה מיני תנועות בהתחלקות והכל ע"י האצבעות כו', ואומר ע"ס מספר עשר אצבעות שהן עשר מדרי' מובדלות ומהם הוא ההתחלקות בעולמות הן בעולם התחתון והן בעולמות בי"ע הרוחניים, כמו המלאכים שמחולקים ומובדלים זמ"ז בערכם ומעלתם דהיינו בהשגתם וכמ"ש הרמב"ם ז"ל. אמנם התחלקות זאת בבי"ע הן בבחי' התחלקות ממש אך

באצי' אינם בבחי' התחלקות ממש, והגם שיש שם ע"ס שהן עשר מדרי' חב"ד חג"ת כו' מ"מ אינם בבחי' התחלקות כו', ולכן נא' בהם ל' בחי', וכמו בחי' כסף שזהו שיש בהכסף גם סיגים ופסולת ואעפ"כ הם דבר אחד שהרי אינו ניכר הפסולת בפ"ע כ"א הוא דבר א' שיש בו כ"כ חלקים כסף וכ"כ חלקים סיגים והכל מעורב יחד, כמו"כ הוא בע"ס דאצי' הגם שיש בהם חב"ד חג"ת נה"י אעפ"כ אינם בהתחלקות כ"א הכל הוא דבר אחד כו', וזהו בחי' חכ' בחי' בינה כו' כמו בחינת הכסף שיש כאן ב' דברים מ"מ מתאחדים הם שהוא דבר א', כמו"כ באצי' הוא בחי' האחדות דעם היות שיש שם ע"ס אינם בבחי' התחלקות ממש כ"א הוא דבר א' שיש בו אלו הדברים שהכל הוא בבחי' אחדות וכמו במשל הכסף כו'. והנה בחינת הכסף הוא מורה שמ"מ יש בזה ב' דברים כו', והבחינה מורה על מעלת הכסף אם יש בו הרבה חלקי הכסף או מעט כו', כמו"כ ל' בחי' באצי' כמו בחי' החכ' בחי' בינה מורה על מעלת המדרי' והיינו שבכללות יש כאן מ"מ מדריגות כו', דהנה למעלה מאצי' א"א לומר ג"ז שיש מדרי' חב"ד כו' בבחי' התאחדות כו', ובאצי'

שייך לומר שיש מדרי' אבל אינם בבחי' התחלקות כ"א הכל בבחי' אחדות כו', וזהו כמשל הקול שמורכב מאמ"ר ומ"מ הוא הרכבה פשוטה, כמו"כ בחי' קול דאדה"ע דאצי' הגם שמורכב מבחי' חג"ת מ"מ הוא בבחי' פשיטות כו', וע"כ בחי' ז"א דאצי' א"א להיות בבחי' מקור לבי"ע להיות בחי' יש כ"א הי' הכל בבחי' אלקות במדרי' האצי' ממש כו'. ולזאת הוצרך להיות צמצום בהאור שיתעלם האור בכדי שיהי' באפשר להיות התהוות הנבראים כו', ויש בזה ב' צמצומים הא' להסתיר ולהעלים אור העצמות והפנימיות שמתעלם לגמרי ונשאר רק בחי' חיצוניות האור כו', והב' הוא שהאור החיצוני נפסק ונחלק גם הוא לחלקים רבים בהאותיות והצירופים כו', והצמצום הא' הוא לצורך עצמה היינו שיהי' שייך ענין המלוכה כו', להיות כי ענין המלוכה הוא בחי' התנשאות, ולא שייך התנשאות רק על דבר שהוא נפרד דוקא משא"כ על דבר המיוחד אינו שייך ענין המלוכה רק על דבר הנפרד ובטל אליו זהו"ע המלוכה, וכמא' אין מלך בלא עם הנפרדים ובטלים אליו כו', והנה קמי' ית' באמת אין דבר נפרד כלל כי ממך הכל וכולא קמי' כל"ח כו', וזה שיהי' הנבראים בבחי' יש ודבר נפרד בידיעה