תרפו

שמיך מעשה אצבעותיך שהאצבעות מחלקות את התנועה בענינים הפכים ולמעלה הו"ע הע"ס והכל בבחי' התכללות כו', וכן בשמים יש פעולות הפכיות ומ"מ הכל בבחי' התכללות כו', וזהו מהכח עליון שפועל בהם הביטול, וכמ"ש המשל ופחד עמו עושה שלום כו' מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש ואינם מכבים זא"ז משום דהמשל ופחד עמו כו', וכמו"כ הוא בשמים כו', וזהו ג"כ מ"ש השמים מספרים דמאן דמסתכל כו' דמההתכללות שבשמים בהפעולות הפכיות נראה כח הא"ס שבהם כו', וכ"ז הוא מצד הדביקות דהכח האלקי כו'. ועוד זאת שאם הכח האלקי הי' נפרד ח"ו לא הי' בבחי' חיות כלל, דהנה אמרז"ל נהרות המכזבין אחת לשבוע פסולים לקידוש מי חטאת, דלקידוש מי חטאת צריכים מים חיים, ומאחר שנפסקים אינם מ"ח כו', וכמו"כ הוא בהכח האלקי אם הי' בבחי' הפסק ופירוד לא הי' בבחי' חיות דחיות הוא אמת וכמ"ש וה' אלקים אמת הוא אלקים חיים כו', ואמת הוא שאינו נפסק וכמא' קושטא קאי כו', ומה שנפסק אינו אמת אדרבא הוא כזב כו', וא"כ מזה שהוא חיות נראה שהוא דבוק כו'.

קיצור. גם בזה מהקיום דנבראים באיש והתחתונים במין, דבעצם הם נפסדים מאחר שהן הווים ומורכבים, וכל האפשרי במין א"א שלא יבוא, וה"ה חזקים כיום הבראם, ויוצר משרתים שנכללים בכי"ו, הן מהבירורים ועולים בבחי' מל', ולעתיד שיהי' חד חרוב מפני שכן יהי' רצון הבורא, וג"ז שיתעלו במדרי' עליונה יותר, גם מסיבוב התמידי ולכוונה מכוונת, בכ"ז נראה כח הא"ס הפועל בהם ע"י נפשם הפנימי שהיא המסבבת ומשתחווה באמרה שירה, גם יש מהם פעולות שונות ובבחי' התכללות וגם הלא חיות הוא אלקות, ומכ"ז מושג דבחי' כח הוא בבחי' דביקות.

שלד) אך אופן הדביקות של הכח האלקי אינו כמו דביקות האור שהוא בבחי' דביקות ממש בבחי' התפשטות וגילוי מן העצם כו', אבל הדביקות דבחי' כח אינו בבחי' התפשטות כ"א בבחי' התחדשות שמתחדש ממקורו וכמו המחדש בטובו כו', והיינו שמתעלם ונכלל במקורו ומתחדש ממנו וזהו הדביקות שלו כו'. וזהו והחיות רצוא ושוב דקאי על החיות האלקי שהדביקות שלו הוא בבחי' רצו"ש כו', וכמו כחות הנפש שמתחדשים מהנפש ע"י הרו"ש שע"י שמתעלמים במקורם עי"ז מתחדשים ממקורם כו', וכמו שע"י השינה מתחדש כח השכל וכל הכחות, שאין זה רק מפני שהמוח נח בעת ההיא, כ"א מפני שבשינה מתעלם כח השכל, וכידוע שאז השכל מסתלק ומתעלם במקורו, וז"ע החלומות שבאים בהרכבת ענינים שאינם ע"פ השכל, מפני שהשכל מתעלם אז כו' (וגם החלומות מחזקים את כח השכל, דחלום הוא ג"כ ל' חוזק וכמו ותחלימני ותחייני כו' וכמ"ש במ"א), ועי"ז מתחדש כח השכל כו', וכן כל הכחות מתחדשים ע"י התעלמות שלהם כו', דלהיותם כחות שהן חוץ לעצמות הנפש כו', וכמשנת"ל פמ"ט ההפרש בין רצון לשכל דרצון הוא

התפשטות הנפש ושכל הוא כח שחוץ לעצמות הנפש, ולכן ההתחדשות שלהם הוא בבחי' התעלמות שע"י ההתעלמות במקורם הן מתחדשים כו'. וכמו"כ הוא בבחי' כח שמתחדש ע"י הרצוא ושוב שמתעלם ומתגלה כו', ובאופן כזה הוא הדביקות דבחי' כח שמתעלם ונכלל וחוזר