תרפה

אין זה ענין הפסידות, דהפסידות הוא שנפסד תמיד וכמ"ש הבחיי שהתינוק משעה שנולד מתחיל להתייבש, דעם היות שאז זמן גידולו ה"ה מתייבש ג"כ, שזה"ע ההפסידות שעומד תמיד בהפסידות, אבל מאחר דכל השית אלפי שנין הן חזקים כיום הבראם הנה מה שנפסדים אח"כ אין זה ענין הפסידות רק שהרצון הבורא הוא כך שיהיו נפסדים, דכשם שהקיום שלהם כ"ז קיומם הוא רק ברצון הבורא, כמו"כ הפסידם הוא ברצון הבורא, דמצד הכח האלקי היו יכולים להיות נצחיים כו'. ובאמת ענין וחד חרוב הוא שלא יהיו גשמיים, אבל אין הכוונה שיהי' הפסק ההשפעה, וכמו שלעתיד יהיו נשמות בגופים אך הגופים לא יהיו גשמיים כמו הגופים הגשמיים דעכשיו, הרי אין זה שיהי' בבחי' העדר כ"א מה שלא יהיו חומריים כו'. וכמו"כ הוא בשו"א שיתעלו במעלה ומדרי' גבוה ולא יהיו חומריים כו', אבל אין זה ענין הפסידות בבחי' העדר כו'. וזהו מ"ש השמים מספרים כבוד אל ות"י דמסתכלין בשמיא משתעין יקרי' דה' כו', והיינו דמהשמים מהתמדת קיומם נראה ונגלה כח הא"ס שבהם כו', וכן הוא מהתמדת פעולתן שסיבובם הוא תמיד

בלי הפסק שג"ז אינו בכח עצמן, שהרי הן מוגבלים וכל המוגבל בהכרח שגם פעולתו תהי' מוגבלת כו', והסיבוב התמידי הוא רק בכח הא"ס כו', גם ממה שאנו רואין שכולם מסבבים בסדר ומשטר וכולם מכוונים לכוונה אחת והיא הכוונה העליונה שגזר אומר דקיץ וחורף קור וחום יום ולילה לא ישבותו כו', שכל אחד מהגלגלים סובב סיבוב פרטי וכולם באים לכוונה אחת כו', הרי בהכרח שזה מכח עליון המסבב אותם לכוונה זו כו'. וא"א לומר שהכח עליון הוא הגלגל התשיעי שהוא גלגל היומי שמנהיג כולם, שהרי הגלגלים אינם אדוקים ודבוקים בהגלגל היומי רק קבועים בו, ולא כמו אברי האדם שהן דבוקים בגוף, ולכן כאו"א מסבב סיבוב פרטי, וכמ"ש הרמב"ם בה' יסוה"ת יש מהם שסובבים ממזרח למערב ומהם שסובבים ממערב למזרח כו', ובס' נו"נ כ' שהשבעה כוכבי לכת כ"א סובב סיבוב מיוחד ומוחלט בעצמו כו', וזה מפני שאינם דבוקים בהגלגל היומי, ומ"מ כולם מכוונים לכוונה א', וזהו רק מכח עליון הוא כח הא"ס אשר גזר אומר כנ"ל, והכח עליון הוא שפועל בהם ע"י הנפש שלהם (דבמ"א מבו' דכח הא"ס הוא

מחוצה להם, דא"א שגוף בע"ג יהי' בו חיות בלתי מוגבל, כ"א החיות המתלבש בהם הוא חיות מוגבל כו', והאור א"ס המקיימן והמסבב אותם בסיבוב תמידי ומכוונת הוא לא בבחי' התלבשות בתוכם כו', וי"ל שזהו בחי' אור שלמעלה מחיות וכח כו' עמשנת"ל פשי"א, ומ"מ הרי קיומם הוא מהנפש המתלבש בתוכם וכן הסיבוב הוא ע"י הנפש, והיינו שאור הא"ס פועל בהם ע"י הנפש שלהם), וכידוע שהסיבוב הוא מצד הנפש, דלכן הסיבוב הוא בעת שאומרים שירה, וכידוע מענין שמש בגבעון דום דום מלומר שירה כו', ובלתי ספק הוא שבהמדרי' העליונות שבהם נרגש הכח העליון שזהו מצד הדביקות דהכח האלקי שדבוק במקורו כו'. ובמדרש אי' ע"פ כל אשר חפץ ה' עשה כל מה שהקב"ה חפץ הוא עושה לפי שהכל שלו טל מן השמים ברכה מן השמים כו', והיינו שהגם שהפעולות מחולקות והפכיות זמ"ז מ"מ הכל מן השמים שזהו התכללות ההפכים כו', דמבול מן השמים וכמ"ש וארובות השמים נפתחו, אש וגפרית מן השמים וה' המטיר אש וגפרית מן השמים, מן מן השמים הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, ברכה מן השמים השקיפה ממעון קדשיך מן השמים וברך כו', וכמ"ש כי אראה