תערב

בחיצוניות המל' שהיא הגילוי והוא בחי' הדבור שבו גילוי המדות לכן נק' החו"ג שבה בשם גוונין חיוור וסומק כו', אבל כנס"י שהיא פנימיות המל' לא יצדק בה גוונים כי החו"ג דשם הם בהעלם לא במציאות ממש עדיין כו', ואדרבא בהתגלות יוכל להיות באופן אחר כו', כי בחי' חו"ג שבהעלם אינם בבחי' התפעלות לפעול בפו"מ ויוכל להיות שבפועל יהי' באופן ההיפך כו'. וכמו עד"מ המלך שיכעס על א' מעבדיו והכעס הוא בלבו שלא בא בהתגלות לא יענוש אותו בפועל ואדרבא ישפיע לו ואינו ניכר כלל הכעס והרוגז שבלב כו', ורק כאשר בא בהתגלות בדבור אז בא העונש בפו"מ וכן להיפך במדת החסד כו'. והדוגמא מזה למעלה דבבחי' פנימיות המל' לא יש עדיין בחי' חו"ג במציאות כ"א בהעלם כו', וזהו שמצינו גבי שלמה כשנשא את בת פרעה הי' בזה בחי' האף והחימה בפנימיות וכמ"ש על אפי ועל חמתי כו', ואעפ"כ בגילוי הי' אז חסדים רבים בריבוי השפעה וגילוי אור בבהמק"ד ובעולם כו', וכמ"ש וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה כו', והיינו לפי שזה הי' בבחי' פנימיות שאין זה נוגע לפועל

כו'. וכידוע בענין המדות העליונות שאינם בבחי' התפעלות, ולכן אני ה' לא שניתי שלא יש שום שינוי בבחי' המדות עליונות, עם היות שהן בבחי' חו"ג מ"מ אין זה בבחי' שינוי כלל לפי שאינן בבחי' התפעלות כו', וכמ"ש בס' המחקר בענין המדות למעלה שזהו עד"מ השופט המזכה ומחייב ע"פ התורה ואינו מתפעל בעצמו כלל, שאינו מתרגז כשמחייב ואינו מתחסד כשמזכה והכל תלוי רק בדבור השופט שבא בהתגלות ומזה הוא שבא הפועל בחו"ג, אבל בלבו אינו משתנה כלל בבחי' חו"ג שבו כו'. וכמו"כ הוא בבחי' המדות למעלה שאינן בבחי' התפעלות ולא בבחי' פעולה רק כשבא לדבור עליון בחי' חיצוניות המל' הוא בבחי' פעולה כו', וכמ"ש באגה"ק סי' ו' דכל שינוי הפרטים בכל עולם ועולם הוא לפי שינוי צירופי האותיות כו' שהן הן המשכת החיות ממדותיו ית' כו', אבל לגבי מהותו ועצמותו ית' כו' וכמו"כ גם בבחי' מדותיו ית' לא יש שום שינוי כלל לפי שאינן בבחי' התפעלות דחו"ג הרי אינן עושין שום שינוי ח"ו, וגם בעצמן אינן בבחי' מציאות ממש עדיין (דז"ע שאינן בבחי' התפעלות ובמורגש כו') כו'.

וכמו"כ הוא בבחי' המל' שנק' בשם לב וכמ"ש צור לבבי וכתי' לבבתיני אחותי כלה כו', דבבחי' פנימיות המל' אין החו"ג בבחי' מציאות ניכרת עדיין ורק כמו שבא בדבור אז הוא בחי' חו"ג בהתגלות כו' (ובמ"א מבו' בענין הגילוי אלקות דבהמק"ד הגם שעל אפי כו' שזהו התכללות חו"ג ע"י מוחין דגדלות כו', הרי ידוע דעיקר ההתכללות הוא בבחי' הפנימיות כו', וכמו באברי האדם הרי בחיצוניותן פועלים כ"א פעולה מיוחדת וההתכללות הוא בבחי' פנימיות דוקא כו', וכמ"ש בסי' על מאה"ז תלתא אינון דזמינין כו'). וזהו דשושנה החיצונה יש בה חו"ג בהתגלות בפו"מ ובבחי' התחלקות כו' וע"כ נק' חיוור וסומק כו', ובפנימיות המל' עם היות שיש בה ג"כ בחי' חו"ג רק שהן בהעלם עדיין ואינו שייך שם ענין הגוונין רק שהן דיני ורחמי כו' (ועמ"ש במ"א בענין נגוף ורפוא שני הפכים בנושא א' שזהו מצד בחי' הפנימיות דוקא כו'). ובעבודה בלב נש"י יובן הענין עפמשנת"ל פ' שכ"ה דב' בחי' הנ"ל הו"ע פנימיות הלב וחיצוניות הלב כו', הרי האהוי"ר דחיצוניות הן האהוי"ר שבהתגלות הלב שבאין במורגש כו', אבל בפנימיות הלב הן האהוי"ר המכוסי' שאינם במורגש כו', דעם היות שתוכו רצוף

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.