תרסד

המל' כמו שבאה ע"י הפרסא היא בבחי' קירוב אל היש והיא המהווה את היש ממש כו', דההתהוות היא בבחי' התחדשות ממש כו'.

שכד) וביאור הענין הוא דהנה התהוות יש מאין הוא מבחי' מל' דאצי' שזהו בחי' האין המקור ליש, והוא בבחי' הבדלה מבחי' היש וכמ"ש והים עומד עליהם מלמעלה דים הוא בחי' מל' דאצי' שהיא בבחי' רוממות מהנבראים כו', וע"י הרוממות דמל' עי"ז נתהוו הנבראים בבחי' יש ומציאות דבר כו'. וכידוע ההפרש בין מדת המל' לכל המדות שכולם פועלים בבחי' קירוב ובבחי' גילוי כו', וכמו החסד שהוא השפעה שבבחי' קירוב ובבחי' גילוי אור ממש כו', וגם מדת הגבו' היא בבחי' קירוב והוא גילוי המדה הזאת וגם יש בזה בחי' החסד כו' וכמ"ש במ"א, וע"כ הפעולה היינו ההתהוות הבא מזה היא בבחי' ערך כו', אבל מדת המל' היא השפעה בבחי' ריחוק דכל ענין המלוכה הו"ע הרוממות וההתנשאות דוקא ושייכה דוקא על עבדים נפרדים וכמו אין מלך בלא עם ל' עוממות כו', ויש מלוכה וממשלה מלוכה הוא קבעו"מ ברצון וממשלה הוא בע"כ כו', אבל כל ענין המלוכה הוא על עבדים דוקא כו', וע"י מה נעשים עבדים ה"ז ע"י רוממות המל' שע"י שמתרומם ומתנשא עליהם והמה מקבלים מלכותו עליהם עי"ז

נעשים עבדים כו'. והדוגמא מזה למעלה דהתהוות הנבראים להיות בבחי' יש זהו דוקא מבחי' הרוממות דמל' כו', אך כל פעולה צ"ל ע"י התגלות הפועל כו', והיינו בחי' מל' היורדת בבי"ע להיות בבחי' מקור ממש לבי"ע, ובא בהם בבחי' כח הפועל בנפעל, והו"ע ש' אד' דאנת אשתמודעא אדון על כולא כו', וכתי' אד' בם בבחי' כח הפועל בנפעל כו', דגם בחי' זו הוא שמתעלם ומסתתר מהנבראים כו', ומ"מ ה"ז בבחי' קירוב עליהם כו' (דהתעלמות זאת הוא שמתעלם תוך העלם הנבראים כו', וי"ל דכמו שית' לקמן ב' הענינים בהצמצום הראשון מה שפועל בהאו"פ ובהאו"מ כו', כמו"כ הוא ב' הענינים בבחי' מל' לגבי בי"ע כו', ומובן שההתעלמות דבחי' מל' הוא בבחי' העלם יותר מההעלם דהאו"פ כו'). והענין הוא דהנה אי' בהקדמת הזהר בתחלתו ע"פ כשושנה בין החוחים כן רעיתי מאן שושנה דא כנס"י מה שושנה אית בה סומק וחוור אוף הכי כנס"י אית בה דין ורחמים כו', ואי' בזהר"ק ההפרש בין שושנה לכנס"י דכנס"י הוא פנימי' המל' שאינה יורדת לבי"ע, ונק' כנס"י ע"ש שכונסת ואוספת בתוכה כל הגילוים דישראל

דלעילא כו'. וי"ל שז"ע מה שהמל' נק' מראה שכל הספי' מתראים ומתגלים בה כו', וכמו המראה שהאדם מתראה בה, כמו"כ בבחי' מל' מתראים האורות דז"א כו' וכמ"ש הפרד"ס שער ערכי הכנוים בערך מראה, וזהו מפני שהמל' היא בבחי' פשיטות, וכידוע שהמל' נאצלה בסוד שרש רק נקודה א' ואין בה ע"ס כו', ולהיותה בבחי' פשיטות ע"כ כל האורות מתראים ומתגלים בה כו', והגם דבז"א ג"כ כל ספי' כלולה מכל הספי', הנה בז"א אין זה בבחי' התעצמות להיות אותה ספי' ממש, וכמו גבו' שבחסד אינו חסד וכן חסד שבגבו' אינו גבורה כו' (וגם לפי המבו' במ"א דגבו' שבחסד תכליתה חסד וכמו ואוהבו כו', וחסד שבגבו' תכליתה גבורה כו', מ"מ בהתגלות אינו כפי אותה הספי' כו'), אבל בבחי' מל' הוא שהספי' המתראים בה מתעצמים בה כו', ועם היות שבמל' הן ג"כ בבחי' חו"ג, וכמו מלך במשפט יעמיד ארץ והוכן בחסד כסאו כו', מ"מ הכל הוא בחי'