תרסב
בהפעולה כו', והיינו שזהו בהתגלות יותר מן האין כו', דעם היותו בבחי' העלם ה"ז מ"מ נראה ונגלה יותר מבחי' האין להיותו בבחי' קירוב כו', ובכללות ד' ענינים הנ"ל למעלה, העלם וגילוי הוא בהאור שבא בבחי' מדה וגבול, עצם והתפשטות הוא בהאור הבל"ג כו', ואין ויש וכח ופועל הן בבחי' מל', רק דאין ויש הוא בבחי' מל' שלמעלה מהפרסא שזהו בבחי' הבדלה מהיש כו', וכח ופועל הוא בבחי' המל' כמו שהיא לאחר הפרסא שזהו בבחי' קירוב יותר אל היש, וע"כ הוא בבחי' גילוי היינו שנראה ונגלה כחו בהפעולה כו' וכמשי"ת.
וע"פ הנ"ל יובן מ"ש אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך, דהנה כל הד' ענינים הנ"ל ישנם בעבודה בנפש האדם, דהנה העלם וגילוי הוא העבודה שע"פ טו"ד בהשגה והתבוננות והתעוררות אהוי"ר כו' שבזה הוא עולה מדרגא לדרגא כו', וגם בזה הוא פועל בנה"ב שגם השכל הטבעי יבין את הענין האלקי וגם הוא יתפעל על אלקות כו', וע"ז הוא כל ענין ירידת הנשמה בגוף לפעול הביטול בהנה"ב שזהו דוקא ע"י העבודה שע"פ טו"ד כו', ועי"ז ממשיך מלמעלה מההעלם השייך אל הגילוי כו'. וענין אין ויש כח ופועל שניהם הם בבחי' מל', דבעבודה הוא קבעומ"ש וקבלת עול מצות, דענין אין ויש שזהו מבחי' רוממות דמל' כמשי"ת הו"ע קבעומ"ש שמקבל עליו עול מלכותו ית' לעבדו בכל מיני עבודת עבד להיות משועבד איליו ית' בנתינה ומסירה (מיט א אוועק געב באמת) ושום דבר לא יהי' כבד עליו כו', וקבלת עול מצות הוא קיום המצות בפו"מ כו', שעי"ז פועל הביטול דנה"ב הן בענין העבדות והן מה שהמצות פועלים הביטול כו'. ועצם והתפשטות הו"ע רעו"ד ביטול הרצון שלמעלה מטו"ד כו'. אך כ"ז הוא כשיש
עבודה בהד' ענינים הנ"ל שעי"ז ממשיך בחי' האור והגילוי כו', אבל בהעדד העבודה הרי אינו ממשיך את האור, ובפרט ע"י חטא ועון ר"ל שגורם סילוק האור ע"ז צ"ל תשובה שזה מגיע בבחי' העצמות לתקן את הפגם ולהמשיך את האור כו'. וזהו"ע אנכי אנכי הוא כו', דהנה אנכי מורה על רוממות, וכידוע ההפרש בין אני ואנכי דאני מורה על השפלות ואנכי מורה על הרוממות כו', והוא מבחי' הרוממות דא"ס כו', אמנם יש בזה ב' מדרי', בחי' הרוממות דהשתל' ורוממות העצמות כו', וזהו אנכי אנכי שע"י התשובה ממשיכים בחי' רוממות העצמות דא"ס כו', וזהו ממעמקים קראתיך מעומק לעומק דהיינו בחי' פנימיות ועצמות א"ס להיות סליחת עונות כו'. וזהו דב"פ אנכי הוא אנכי דמ"ת ואנכי דבריה"ע, דאנכי דבריה"ע הוא למע' במדרי' לפי שהתהוות העולמות זהו דוקא מעצמות א"ס דהוא לבדו בכחו ויכולתו להוות יש מאין כו', דמשם דוקא נמשך להיות מוחה פשעיך כו'. ואומרו הוא היינו בחי' העלם האור, וכידוע בענין אתה הוא ה' דאתה הוא בחי' עצמות א"ס, הוא בחי' העלם האור (בחי' סתום הנ"ל), וה' בחי'
התפשטות האור כו'. וזהו ג"כ מה שמודיע אנכי אנכי דכאשר מודיע ה"ז ידוע לכל כי שם שמים שגור בפי כל כו', וכמ"ש בתו"א ד"ה פתח אלי' אדדבא המאור הוא בהתגלות כו', וגם להיות ההתהוות הוא מבחי' העצמות דוקא ע"כ הוא נודע כו'. וענין למעני הוא למען יו"ד, דהנה הפגם מגיע ביו"ד דש' הוי' שזהו התחלת ההשתל' כו', וע"כ הוא מוחה פשעיך למעני להיות התיקון והמשכת האור כו', גם למעני שתושלם הכוונה דנתאווה הקב"ה להיות לו דידה בתחתונים דתכלית הכוונה היא להיות גילוי
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.