תרנו

וכאלו קדמו ההעדר כו' (וזה אינו שולל עדיין ענין גילוי ההעלם, כי גם בגילוי ההעלם הוא גילוי רצוני שאין גילוי מן ההעלם מוכרח ואדרבא הוא בא ע"י הצמצום כו', רק החידוש למעלה הוא שכמו"כ גם באור מן העצם שאינו מוכרח ולא כמו אור השמש מן השמש כו', דגילוי ההעלם ה"ז בכחות כמו בכח השכל והמדות ומחו"ד שהן במציאות כחות והיינו שהן במציאות דבר שאינו העצמית כו', וההתגלות אינו בבחי' התפשטות אור מן הכח (כמו חכמת אדם תאיר פניו כו' ועמשנת"ל פ' רס"ד), כ"א מציאות דבר המתגלה מן הכח (אם מציאת שכל או מציאת מדה כו'), ובזה אין הדבר נפלא שהוא גילוי רצוני כו', והפלא הוא בהתפשטות האור מן העצם להיות גילוי רצוני כו', דכמו"כ הוא גם בגילוי אור מעצם הנפש כו' וכמשנת"ל פ' נ"ו), וכ"ז הוא שההתגלות (והיינו המצאת האור מן העצמות) הוא בבחי' התחדשות, אבל כאשר נמצא האור מן העצמות (ברצונו ית' להאיר כו') אין זה בבחי' התחדשות ממש (והיינו גם לפי המבואר דעצם ענין האור הוא בחי' התחדשות, כי עצם האור וכ"ש בחי' היכולת אינו בבחי' אור כלל כו',

והאור המתפשט אין זה שנמצא כלול בהעצם ומתגלה כ"א הוא התפשטות הארה ממנו כו', אין זה בחי' התחדשות ממש כו').

קיצור. והמדרי' הממוצעות הן עצם והתפשטות וכח ופועל, עצם והתפשטות הוא התפשטות מן העצם, וכמו אור השמש מהשמש שבאין ערוך לגבי העצם, והוא בכללות אור הסוכ"ע ובשרשו באוא"ס שלפני הצמצום, שכ"ז הוא אור הכלול בעצמותו, ויש בזה עצם האור שהוא בחי' סתום בעצם שאינו בחי' אור בעצם, ולמעלה מזה בחי' היכולת שאינו גם נמצא מן העצמות, וההתפשטות אינו גילוי מההעלם שהרי אינו נמצא כלול בהעצם (ובזהר אי' אור שכבר הוה היינו בז"ת דעתיק), ומ"מ אינו בבחי' התחדשות שהרי אינו מהות אחר, והוא כמהות העצם בבחי' א"ס, וגם מפני שהעצם אינו לא אור, אין התפשטות בבחי' התחדשות ממש, והוא גילוי רצוני (שכ"ה גם בגילוי מההעלם) ה"ז רק כמו מחודש, וכשנתגלה ברצון העצמות אינו בבחי' התחדשות.

שכא) ולכאו' ענין עצם והתפשטות הוא כמו היולי וגילוי שידוע שכל היולי הוא פשוט ומושלל מן הגילוים שממנו כו', וכמו כח המשכיל שהוא כח היולי על שכל שהוא מושלל ממציאות השכל כו' וכמ"ש במ"א (שמוכרח לומר כן שהוא מושלל כו'), ואין השכליים נמצא כלולים בו, וכמו פרטי השכל שנמצאים כלולים בנקודת ההשכלה דעם היותה נקודה אחת ואין הפרטים נרגשים הרי מ"מ נמצאים כלולים בה בהעלם כו', משא"כ בכח המשכיל ההיולי אין השכליים נמצאים כלולים בו גם בהעלם, שבאם היו נמצאים כלולים בכח המשכיל היו צריכים להרגיש אותם עוד טרם שמשכיל כו', וכמו שהאדם מרגיש תמיד שיש שכל במוחו גם כשאינו משכיל השכלות ה"ה מרגיש שיש שכל השורה במוחו שזהו מפני שהוא בבחי' מציאות שכל (גם שאינו בבחי' שכל פרטי עדיין כו' ועמ"ש מזה לקמן ד"ה בראשית הב'), וכמו"כ אם היו השכליים נמצאים כלולים בכח המשכיל היו צריכים להרגיש אותם כו'. גם אם היו כלולים בכח המשכיל הי' צריך להיות הגבלה בהשכליים המתגלים, וכמו בנקודת ההשכלה