תרנה

האור שזה רק בבחי' יכולת להאיר לא בבחי' אור כלל כו', והיינו שאינו כלל בבחי' המשכה מן העצמות כו', דעצם הוא רק שאינו בבחי' גילוי בעצם אבל מ"מ הוא בבחי' המשכה מן הנפש (וענין ההמשכה אין זה שהוא בבחי' איזה המשכה בעצמו (דהיינו שנמשך להיות מקור לגילוי כו'), כ"א שזהו דבר שבא מן העצמות, וכמו כח ההיולי העצמי שאינו בבחי' המשכה כלל בעצמו ומ"מ הוא בבחי' כח, והיינו שזהו דבר הבא מן העצמות בבחי' כח כו'), אבל מה שהעצם נושא בעצמו הוא שאינו בבחי' המשכה כלל מן העצמות (והיינו שאינו בא גם לא בבחי' כח עצמי כו') וכמ"ש במ"א (ובאמת י"ל דגם עצם האור הכלול בעצמותו אינו בבחי' המשכה מן העצמות, וכמו כח ההיולי העצמי הכלול בעצם הנפש הרי אינו בבחי' המשכה כלל מעצם הנפש, ולכן הוא בבחי' פשיטות ממש כמו העצם ואינו בבחי' מקור כלל כמו העצם, רק שהוא בבחי' נמצא מן העצם והיינו מה שהנפש ממציא הכחות בעצמותו, אמנם מה שהנפש נושא בעצמו כל הכחות הוא שלא נמצאו כלל מהנפש בבחי' כחות כו', וכמו"כ היא הדוגמא בעצם האור שזהו מה שנמצא עכ"פ מן

העצמות, ובחי' היכולת הוא שלא נמצא כלל מן העצמות כו', והו"ע שמו קדמון כקדמותו שנמצא בבחי' בלתי מציאות נמצא כו'), והרי לגבי בחי' האור הכלול בהעצם אין להתפשטות האור ערוך כלל כו', ואין התפשטות האור בבחי' גילוי ההעלם מעצם האור, דגילוי ההעלם הוא שמהות הגילוי נמצא בהעלם רק שהוא בבחי' העלם כו', וכאן אין מהות הגילוי נמצא כלל בהעלם כו' שהרי עצם האור הוא מה שסתום בעצם כנ"ל, ואם נא' דהאור המתפשט נמצא כלול בו הרי אינו סתום בעצם כו', אלא שהאור המתפשט אין זה שנמצא כלול בעצם האור ומתגלה ממנו כו', ולכן נק' התפשטות מן העצם ולא התגלות מן העצם, דהתגלות הוא שנגלה מה שהי' מכוסה ונעלם ואין הענין כן בעצם והתפשטות שזהו כמו דבר חדש כו', וזה דלגבי עצם הוא כמו דבר חדש וכ"ש לגבי בחי' יכולת שזהו אמיתית בחי' אור הכלול בעצמותו שאינו בבחי' אור כלל כו', הרי בחי' התפשטות האור הוא כמו דבר חדש כו'. ובזהר בראשית דט"ז ע"ב אי' ויהי אור אור דכבר הוה כו', מפרש במק"מ שם שזהו בחי' חסד דז"א דשרשו מחסד דעתיק כו', וידוע דז"ת דעתיק

הוא מה ששייך אל ההשתל' וכמ"ש ועתיק יומין יתיב כו', וידוע דעתיק יומין הם בחי' ז"ת דעתיק כו', וע"ז שייך לומר שהאור דהשתל' והיינו בחי' ז"א הוא בחי' אור שכבר הוה כו', וכן הוא בשרש הראשון בגילוי הקו מהאוא"ס שלפני הצמצום שהוא בבחי' גילוי ההעלם כו' וכמשנת"ל פ' שי"ד, אבל כללות ענין האור מעצם האור וכ"ש מן העצמות אינו בבחי' גילוי ההעלם כו'. ומ"מ אין זה ג"כ בבחי' התחדשות ממש שהרי אינו מהות אחר מן העצם רק שאינו העצם (היינו לגבי עצם האור) ולא מה שנמצא בהעצם (בחי' היכולת מה שכיכולתו להאיר כו') אבל לא מהות אחר כו'. וגם שהעצם עם היות שאינו אור כלל הרי אינו ג"כ מהות אחר מן האור כו', וכמו האש היסודי שהוא חשוך הרי אינו חשך ההיפך מן אור, רק שאינו אור ועש"ז נק' חשך לשלול ממנו ענין האור אבל אינו לא אור כו', וכמו"כ יובן בעצם האור וגם בבחי' היכולת הגם שאין זה בחי' אור כלל וכלל מ"מ אין זה ענין אחר כו', וכן האור הנמצא מזה אין זה מהות אחר שיפול ע"ז ענין ההתחדשות כו'. ובמ"א מבו' דהאור הוא מחודש כו', הנה הנושא מהמבואר שם הוא שההתגלות היא התחדשות מפני שהוא גילוי רצוני