תרנד

שזהו בחי' שפע, וכידוע ההפרש בין אור ושפע דאור הוא רק הארה לבד לא עצם, ושפע הוא שהעצם מתפשט וכמו שפעת מים שהמים נמשכים ממקום למקום כו' וכמשנת"ל פנ"ג, וכאן הכוונה בהתפשטות מן העצם דההתפשטות היא באין ערוך לגבי העצם, ומ"מ אינו בבחי' התחדשות גמורה וההתפשטות היא כמו העצם כו'. וכמו אור ומאור שהמאור הוא העצם והאור הוא ההתפשטות מן העצם כו', הרי האור מן המאור אינו בא בבחי' העלם וגילוי להיות שהמאור אינו בבחי' אור כלל, וכידוע דכל עצם בלתי מתפשט ובלתי מתגלה כו', וכמו האש היסודי שהוא עצם חשוך והכוונה בזה שאינו בבחי' אור כו', וכמו"כ גוף ועצם השמש אינו בבחי' אור כ"א מאור שממנו נמצא אור לא שהוא בבחי' מקור לאור כו' (ובסש"ב ח"ב פ"ג שהוא מקור האור כו' צ"ל שזהו שהאור נמצא ממנו כו'), ולכן באמת האור הוא באין ערוך כלל לגבי המאור עצמו, דמשו"ז אין אנו יודעין מן האור את המאור כו', ומה שאנו יודעין מן האור, הנה לאחר כל הידיעות וההשערות כמה שאנו יודעים ומשערים מן האור בהמאור הוא רק מציאות המאור לא עצם מהותו, וזהו

מפני שהוא באין ערוך כלל לגבי העצם כו'. וכמו"כ האור שבהתגלות הוא באין ערוך לגבי האור כמו שהוא כלול בהעצם, וכמ"ש בסש"ב שם בענין אור וזיו השמש שבודאי הוא נמצא במקורו כו', הרי כמו שהוא בעצם המאור ה"ה ג"כ לא בבחי' אור כלל, וכמש"ש בסש"ב שהוא שם בבחי' אין ואפס ממש, וכמו שהוא חוץ לכדור השמש ה"ה בבחי' יש ממש כו', הרי שהוא באין ערוך כו', רק שזהו בהאור כמו שהוא בהתגלות חוץ לכדור השמש שזהו ע"י הפסק הנרתק, והוא בבחי' יש לגבי האור הכלול בהשמש שאינו עולה בשם אור וזיו כו', שהדוגמא מזה למעלה הוא גילוי אור הקו מן האוא"ס שלפני הצמצום שהוא בבחי' יש מאין כו' כמ"ש בלקו"ת ד"ה תקעו הב' פ"א בהג"ה (ובאמת גילוי הקו הוא בחי' גילוי מההעלם כמשנת"ל פ' שי"ד, רק שזהו כמו יש מאין שבמקורו הוא בבחי' אין ובהתגלות ע"י הצמצום הוא בבחי' יש כו', וכמשנת"ל פ' שט"ו שאינו דומה הסדר והדרגה בהמשכת הקו מהאוא"ס שלפני הצמצום כמו המשכת האורות דאצי' כו' מפני שהצמצום הוא בבחי' סילוק כו', ומ"מ להיות שהצמצום הוא בשביל הגילוי ה"ז ג"כ בבחי'

גילוי ההעלם כו' וכמש"נ שם). ולא זה הוא ענין עצם והתפשטות כו', דהכוונה בעצם והתפשטות הוא בכללות ענין גילוי האור מן העצמות (והיינו בהאור שלפני הצמצום ובכללות בבחי' אור הסוכ"ע כו'). דהנה ידוע דענין אור בכלל אין זה בבחי' יציאה והתגלות חוץ להעצם כו', וכמשנת"ל פ' רמ"ג ההפרש בין אור לאצי', שהרי אצי' הוא ג"כ בחי' אור רק שזהו מה שבהתגלות חוץ לעצם ואור הוא הכלול בהעצם כו', ועיקר האור הכלול בהעצם הוא בחי' עצם האור כו', וכידוע דבאור גופא יש בחי' עצם והתפשטות דעצם האור הוא שגם בעצמו אינו בבחי' גילוי כלל כו' (לא רק מצד הביטול כמ"ש בסש"ב בענין האור הכלול בהשמש כו', כ"א מפני שאינו בבחי' אור וגילוי בעצם כו'), וההתפשטות הוא הגילוי בעצמותו כו', והו"ע ב' בחי' סתום, הא' מה שסתום לגבי המקבל והיינו שהוא בחי' אור וגילוי בעצם רק שהגילוי אינו כזה שיהי' בחי' גילוי אל הזולת כו', והב' הוא שהוא סתום בעצם והיינו שבעצם מהותו אינו בבחי' גילוי והוא שאינו בבחי' אור כלל כו' (ועמשנת"ל פ' ר"ה), וזהו בחי' אור הכלול בהעצם היינו עצם האור כו'. וגם י"ל למעלה מזה והוא מה שהעצם נושא בעצמו את