תרנג

קיצור. והענין הוא דאותיות דאצי' הן מדת הגבו' והו"ע הכלים, ובשרשן גבו' דאריך ודא"ס, וה"ז רק כח המגביל, וההגבלה ממש היא התחדשות, וזהו האותיות דנבראים שהן אותיות הפרסא, וכמו במח' גם בחיצוניות המח' מושג ונרגש האור, משא"כ במשל נרגש המשל שהוא ענין זר, ויודעים מזה רק שיש שכל שלמעלה מהשגה כמו משלי שלמה, והשכל המתגלה ע"י המשל הוא מהות אחר, וכמו"כ ע"י ההתהוות יודעים שיש אין אלקי, והגילוי הוא אור של תולדה, הרי דאותיות ע"מ דנבראים הן בחי' התחדשות (ובד"כ כל כח הגבול הוא בבחי' התחדשות). והיתרון ביש מאין שנראה בזה גדולת הא"ס, וע"י העבודה בהיש נמשך העצמות, וז"ע התשובה. וזהו שאני זוכר עקידת יצחק מסירת הגוף, ותוקעין בשופר של איל אדם ובהמה תושיע ה'.