תרנב

בעיר אלקינו אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו דהיינו בחי' המל' המהווה נבראים מאין ליש כו' שבזה דוקא נראה וניכר גדלות ה' כו', ועם היות שאין בזה גילוי אור ממש אדרבא הוא בבחי' העלם והסתר לגמרי דרך מסך ופרסא כו', שבזה היתרון בבחי' גילוי מההעלם שהוא בבחי' גילוי אור משא"כ יש מאין שהוא בבחי' העלם לגמרי כו', ומשו"ז נתהוו הנבראים בבחי' יש ויכולים להיות בבחי' פירוד ח"ו כו', מ"מ יש בזה יתרון גדול מבחי' כח העצמו' דוקא ושבזה דוקא נראה ונגלה כח בחי' עצמות א"ס ב"ה כו'. ולכן הי' דוד משבח את הקב"ה בענינים גשמיים דוקא, וכמו הרים הגבוהים כו' מה רבו מעשיך ה' כו', מפני שבזה דוקא יש גדולת הא"ס יותר מבהתהוות האצי' כו', וע"י העבודה בבחי' היש דוקא עי"ז ממשיכים אור חדש מבחי' עצמות א"ס ב"ה, ובא שלא בסדר והדרגה דבחי' העלם וגילוי כ"א שנמשך אור עצמי מבחי' עצמות א"ס ב"ה כו'. ולכן מ"ת שהתורה היא בחי' המשכה עצמיות הי' ע"י שהקדימו נעשה לנשמע דוקא שהו"ע קבלת עומ"ש כו', וכן ע"י התשובה דוקא ממשיכים מבחי' עצמות א"ס כו',

והעיקר הוא בתשובה שמצד הנה"ב דוקא כו', וזה על ב' אופנים אם שהתשובה הוא בהנה"א אך זהו מהריחוק שע"י הנה"ב, והוא מהריבוי העלמות והסתרים דנה"ב המחשיך ומעלים אור הנה"א כו', שצר לו מאד להנה"א הריחוק ומתפעל בהתעוררות לצאת מן החשך כו', והו"ע מן המיצר קראתי כו' מן המיצר דוקא דאז היא הצעקה ביותר בתוקף ההתגלות וביציאה יתירה מכל ההעלמות וברצוא גדולה לבחי' עצמות א"ס כו', או שהתשובה היא בנה"ב שלו צר מהענינים המכוערים שלו (עמשנת"ל פ' ש"א) ומתמרמר בנפשו מאד ושב לה' בבל לבו ונפשו כו', שכ"ז מגיע בבחי' פנימיות ועצמות א"ס כו'. וכן הגילוים דלעתיד יהי' ע"י עבודה דעכשיו בבחי' ביטול היש דוקא כו', דהתהוות היש הוא מבחי' העצמות בבחי' התחדשות כו', וע"י העבודה בבחי' היש ממשיכים אור חדש ממש מבחי' עצמות א"ס ב"ה כו'.

וע"פ הנ"ל יובן משארז"ל אר"א כו' תקעו לפני בשופר של איל ואני מזכיר לכם עקידת יצחק, דהנה ענין העקידה הוא מסירת הגוף בפו"מ לא רק מסירת הרצונות כו', וע"כ שייך זה לתקיעת שופר שהוא ג"כ בחי' מעשה כו', והגם דתקיעת שופר הוא חכמה ואינה מלאכה, מ"מ לגבי דבור הוא בחי' מעשה כו', ועוד מה שתוקעין בשופר של איל הו"ע אדם ובהמה תושיע ה', והרי הדבור הוא רק באדם אבל בהמה הוא בחי' המעשה כו', וזהו"ע אדם ובהמה תושיע דהיינו בחי' המעשה דוקא, ובעבודה הו"ע הקבעמ"ש דר"ה, וידוע דקבעמ"ש הוא בחי' מעשה לבד לפי שאין בזה גילוי אור שכל ומדות רק קבלת עול כעבד כו', אך הקבעומ"ש דר"ה הוא הנתינה והמסירה לאלקות בכל עצם נפשו כו'. וזהו ענין תק"ש בשופר של איל בחי' המעשה דקבעומ"ש כו', ועי"ז אני מזכיר לכם עקידת יצחק כו', ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמיכם הו"ע התשובה, שזהו ג"כ ענין תקיעת שופר וכמ"ש הרמב"ם ז"ל רמז יש בו עורו ישינים כו', ובזה ג"כ יש בחי' אדם ובהמה והוא התשובה דנה"א ודנה"ב כנ"ל, דהתשובה דנה"א כאשר היא מן

המיצר ה"ז מגיע למעלה מאד, ובפרט התשובה דנה"ב שמגיע בבחי' עצמות א"ס כו', ועז"א כאלו עקדתם עצמיכם בבחי' מסירת הגוף כו', וממשיכים עי"ז הגילוי מבחי' עצמות א"ס כו'.