תרמג

ההעלם שהאור והגילוי מתעלם ואח"כ מהעלם אל הגילוי כו'. והענין הוא דהנה ההמשכה שהוא בבחי' גילוי מההעלם ה"ה המשכה שבסדר והדרגה, והיינו שיהי' גילוי אור והגילוי יהי' הארה לבד כו', שאם יהי' הגילוי כמו שהוא בעצם הרי לא יהי' בבחי' גילוי כלל היינו שלא יהי' בבחי' או"פ ולא יתקבל בעולמות כו' (וכמשנת"ל פ' רע"א באורות דתהו שהיו שלא ע"י הפסק כו'), אך כאשר נמשך הארה לבד ה"ה בבחי' גילוי כו', וע"כ צ"ל ע"י צמצום שיתצמצם ויתעלם האור והגילוי ועי"ז נמשך אח"כ גילוי הארה להיות בבחי' גילוי ממש כו', וזהו ג"כ ענין צמצום הראשון שהוא התעלמות האור בכדי שיהי' גילוי הארה מאור הראשון להיות בחי' הגילוי בעולמות כו' (וכמו באצי' שהכוונה בזה להיות גילוי אלקות בעולמות כנ"ל כמו"כ הוא בהמשכת הקו בכלל כו'), וצריך להיות אופן ההמשכה בבחי' העלם וגילוי היינו שיתעלם האור ויתגלה אח"כ כו' (והיינו שזהו המשכה שבסדר והדרגה כו', ומובן שאינו דומה הסדר והדרגה דאוא"ס שלפני הצמצום לגבי אחר הצמצום כמו הסדר והדרגה בהאורות שאחר הצמצום כו' וכנ"ל,

אבל בכללות ה"ז המשכה שבסדר והדרגה כו', והיינו שזהו מההעלם השייכות אל הגילוי, ואופן ההמשכה היא בבחי' העלם וגילוי שההמשכה היא רק הארה ולהיות בבחי' גילוי ממש שלפ"ע העולמות והמקבלים כו'). וע"כ גם התוס' אורות שממשיכים בזה שהן מבחי' האור שנסתלק כו', אין זה אור חדש כ"א מההעלם של הגילוי כו', ואופן ההמשכה היא בבחי' העלם וגילוי שההמשכה היא בחי' הארה לבד כו', והוא להיות שהתוס' אור הוא שנמשך ע"י העבודה בבחי' האור והגילוי כו', וכמו בעבודה דתפלה שנק' עבודה שבלב כו', וכמו הלב הוא שבו עיקר החיות ומשלח חיות לכל האברים כו', והוא החיות שבא מאור הנפש להחיות אברי הגוף בסדר והדרגה כו', וכמו"כ הוא בתפלה שהו"ע ההתבוננות באור וחיות האלקי שבא בבחי' התלבשות בעולמות באופן האור והחיות האלקי שבעולמות בכלל ובכל עולם בפרט בהמדרי' הפרטיות שבו כו' (כמבו' בשעה"י בפרטי ההתבוננות כו') ובאופן ההתלבשות דהאור כו', שע"י כ"ז מאיר האור האלקי בנפשו ומתעורר באהוי"ר אמיתים כו' שהן הן החיים האמיתים שהאדם חי בהם באור וחיות אלקי כו',

וזהו שהתפלה נק' לב שהוא עיקר החיות כו', והלב שולח חיות בכל האברים הן רמ"ח פקודין כו' וכמ"ש בסש"ב והמקיימן באמת הוא האוהב כו', וע"י העבודה הזאת נמשך תוס' אור בכללות ההשתל' להיות בחי' גילוי האור גם למטה בנפשו ובחלקו בעולם כו', ולהיות שהעבודה היא באור המאיר בעולמות כו', והיא עבודה שבסדר והדרגה כו', והיינו שהעבודה היא בבחי' הגילוי בנפשו והיינו בהידיעה אלקית שבו ובהתבוננות אלקי כו', והתעוררות האהבה היא בהאור המורגש בנפשו ע"י ההתבוננות כו', ע"כ התוס' אור שנמשך עי"ז ה"ז מבחי' ההעלם השייך אל הגילוי כו', ובשרשו הוא בחי' האור שהי' ממלא מקום החלל לפני הצמצום כו', דעם היות שזהו תוס' אור אין זה אור חדש ואופן ההמשכה הוא בדרך העלם וגילוי כו'.

והנה כ"ז הוא העבודה דכל השנה אבל בר"ה צריכים להמשיך אור חדש מעצמות א"ס כו', שהרי בר"ה צריכים להמשיך חיות חדש על כללות השנה, והגם שהוא רק פרט א' מאלף שנה מ"מ להיות דהמשכה דר"ה הוא ע"י המשכת הרצון למלוכה, שהרי בר"ה הוא עליית המל' שעולה בשרשה העצמי בעצמות א"ס וצריכים להמשיך