תרלח

התחדשות רק מהעלם אל הגילוי לבד, דכאשר מבין בשכלו טוב הדבר מתפעל בשכלו ע"ז ובאה אח"כ ההתפעלות בלב כו', וכמו שהן בהעלם ה"ה בדקות יותר ובלב ה"ה באים במורגש כו', מ"מ אין זה התחדשות כו', ובמדות יובן איך שגם בלב אינו בבחי' התחדשות, שהרי המדות ישנם בלב קודם ג"כ רק שהן בהעלם ומתעוררים בבחי' גילוי ע"י השכל וההתפעלות שכלי כו'. ולכן בהעלם וגילוי יש שיעור ומדה להגילוי ונכלה ונפסק ההשפעה, מפני שגם במקורו הוא בבחי' מציאות והוא בבחי' מדה וגבול כו', וכמו שהוא במקורו כן הוא בא בגילוי כו', וכאשר כלה כח עצם מציאותו ממילא יכלה גם הגילוי כו', וכמו באותיות הדבור שיכלו כשיכלה קצבת אותיות המח', וכן המדות הן כפי אופן המדות שבשכל כו' דלפי אופן שנתפעל בשכלו בהענין כן הוא התפעלות הלב כו', וגם המדות בכלל הן כפי אופן השכל המחייב את המדה כו', כי גם השכל הוא בבחי' מציאות דבר ובבחי' הגבלה כו', ולפי אופן חיוב השכל בהמדה אם באהבה ביותר או בפחות וכן ביראה כו' לפי אופן זה הוא התפעלות השכל וכן הוא התפעלות הלב כו', וכ"ז הוא

מפני שבא שלא בבחי' התחדשות והיינו דגם במקורו הוא בבחי' מציאות דבר ובאופן כזה הוא בא בגילוי כו'. ויש מעלה בהעלם וגילוי מה שהגילוי הוא בקירוב אל ההעלם והוא מעין ההעלם (והיינו שבא בבחי' מציאות רוחני) כו', והגרעון בזה הוא מה שבא לא בבחי' התחדשות כו', והגרעון בזה הוא בכמה ענינים, הא' בהפלאת הענין, דהרי התחדשות דבר מה שלא הי' קודם ה"ז הפלאה, ובגילוי מההעלם אין בזה הפלאה כו', הב' שהגילוי הוא בבחי' מציאות שהרי גילוי ההעלם הוא שהגילוי הי' כלול כמו שהוא במציאותו במקורו וההתגלות שלו הוא יש מיש ע"כ הגילוי הוא בבחי' מציאות, משא"כ בהתחדשות שנתחדש דבר שלא הי' כלול במקורו דבמקורו הוא בבחי' אין, ע"כ עם היות שנתחדש בבחי' מציאות דבר הנה באמת אינו בבחי' מציאות כלל דגם כמו שנתהווה הוא בבחי' אין באמת כו', וכידוע דהביטול דאין עוד הוא בהיש דוקא, וזהו שיתגלה לעתיד שהיש יהי' אלקות ממש כו', משא"כ באצי' עם היות שזהו בבחי' ביטול ה"ז רק בבחי' כלא כו' וכמ"ש במ"א. והג' מה שכללות ההמשכה בשרשה היא מהעלם השייך אל הגילוי

וגם התוס' אורות שיהי' בזה הכל הוא מבחי' ההעלם של הגילוי שאין זה אור חדש כו', וכמו כשיתוסף ההשפעה בדבור בריבוי השפע ה"ז בא מהעלם המח' שאין זה אור חדש כו' (אך מה שיתוסף בהדבור מצ"ע מה שלא הי' תחלה במח' כלל, וגם בדבור שבמח' דהיינו כאשר מסדר את הענין איך לדבר מתוסף לפעמים ענינים שלא הי' בהשגתו תחלה זהו בבחי' אור חדש כו'), וכמו"כ במדות כשיהי' בהם ההתפשטות ביותר הכל הוא מן השכל ומההתפעלות השכל כו' (ומה שיכול להיות במדות תוקף ההתפעלות יותר משכל המולידן זהו באמת מעצם הנפש שלמעלה מהשכל כו' וכמשנת"ל פ' רנ"ב דהמדות בעצם הן התגלות ההשרשה טבעית כו').

קיצור. ויקדים שיש ד' ענינים, העלם וגילוי, יש מאין, עצם והתפשטות, כח ופועל. העלם וגילוי הוא שהגילוי כלול במציאותו בההעלם, וכמו אותיות המח' ואותיות הדבור, וכמו מדות שבשכל ומדות שבלב, והגילוי אינו התחדשות, ולכן יש להגילוי שיעור כפי מדת מציאותו במקורו, והמעלה בזה