תרלד

וכמש"א המחדש בטובו בכי"ו תמיד מע"ב כו', ול"ד בכי"ו אלא בכל עת ובכל רגע, הנה בר"ה הוא כמו בתחלת הבריאה, דז"ע מ"ש ארץ אשר ה"א דורש אותה כו' מרשית השנה עד אחרית שנה מרשית חסר א' שהוא העליית המל' דבליל א' דר"ה המל' עולה בשרשה ומקורה בבחי' עצמות א"ס וצריכים להמשיך מחדש רצון על מלוכה, וזהו ע"י קבעומ"ש דר"ה שהיא בהתגלות עצמות הנפש כו', וכידוע דאינו דומה קבעומ"ש דר"ה לקבעמ"ש דכל השנה דבר"ה הוא בבחי' הזזה עצמיות כו', ובפרט שבר"ה הוא בבחי' סילוק שצ"ל ההמשכה מקום עליון יותר כו', וע"כ הוא הדין ומשפט דר"ה מפני סילוק בחי' המל', וע"ז צריכים תשובה להיות ראוי אל ההמשכה כו', והתשובה היא בחילא יתיר שממשיך מבחי' עצמות א"ס כו', וגם דפנימיות הכוונה היא להיות התגלות המלוכה, ולא כמו ההתהוות שמבחי' דבר ה' שהוא בהעלם, כ"א יהי' בחי' גילוי המלוכה, וכמ"ש מלוך על העולם כולו בכבודך והופע כו', שיהי' גילוי אוא"ס בעולם כו', שזהו ע"י שממשיכים בחי' רצון ותענוג במלוכה כו' וזהו ע"י קבעומ"ש ותשובה דר"ה כו', וזהו מש"א זה היום

תחלת מעשיך, ולכאו' הלא בכ"ה אלול נבה"ע ור"ה הוא יום ו' לבריה"ע ומפני מה נק' תחלת מעשיך כו', אך זהו מפני שתכלית הכוונה הוא להיות גילוי המלוכה וזה המשיך אדה"ר ע"י קבלת המלוכה שא' ה' מלך כו', וע"כ נק' תחלת מעשיך שזהו תכלית הכוונה כו'. וזהו"ע אתם נצבים היום דהנה אי' במד"ר תרומה למעלה שרפים עומדים למטה עצי שטים עומדים כו', וידוע ענין שרפים עומדים הוא באמירת קדוש שלהם שהן בתוקף הרצון להיכלל בעצמות אוא"ס כו' וז"ע עומדים ממעל לו מפני שהרצון מושך כל הכחות אליו והיינו בהתגלות הרצון כו', וכמו"כ עצי שטים עומדים, שטים הוא ל' שטות ויש שטות דלעו"ז ושטות דקדושה כו', דבלעו"ז הו"ע אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות המכסה על האמת, אמת הוא הניצוץ האלקי כו', ואם הי' הניצוץ אלקי שבו בגילוי לא הי' שייך כלל להדבר תאוה, רק שהרוח שטות של המדה רעה מכסה על הניצוץ אלקי שאין בו הרגש אלקי כו', וגם נדמה לו שעודנו ביהדותו כו', דבאמת ה"ה נעשה נפרד שהרי חבל התקשרות הנשמה באלקות ה"ה ארוג מתרי"ג נימין, וכאשר עובר

עבירה ר"ל נפסק נימא א' כו' וכמ"ש באגה"ת, רק שהרוח שטות מכסה ונדמה לו שעודנו ביהדותו כו', ויש בחי' שטות בקדושה כמו אהני לי' שטותא לסבא והוא הרצון שלמעלה מטו"ד כו', ובע"ת מהפכים השטות דלעו"ז לשטות דקדושה כו', וזהו אתם נצבים היום נצבים ועומדים בבחי' רצון שלמעלה מטו"ד כו' וכמ"ש בזהר כדכורא דקיימא בחילא כו', והוא בחי' תוקף התגלות הנפש כו', וזהו אתם נצבים כולכם כולם בשוה, דבהרצון שלמע' מטו"ד לא יש חילוקי מדרי' כו' דמהחכ' ולמטה יש התחלקות שאין דיעותיהן שוות כו', אבל בלמעלה מטו"ד לא יש התחלקות כו', וכמ"ש בסש"ב שהנפשות מתאימות המה כו', וזהו ההפרש בין מ"ת לר"ה דמ"ת הוא גילוי בחי' החכ' דחכמת אדם תאיר פניו ובחכ' יש התחלקות כו', והגם שתורה היא עצמות החכ' בחי' אור עצמי כו', מ"מ ה"ז בחי' אור פנימי שבא בבחי' מדידה כו', וגם בא בבחי' שכל וטעם בחיצוניות החכ' כו', ובכללות היא בבחי' מדידה והגבלה כו', ולכן במ"ת הי' חילוקי מדרי' כו', אבל בר"ה הוא העבודה בהתגלות עצם הנשמה דבזה כולם שוים כו', ומ"ש ראשיכם שבטיכם כו' הן העשר מדרי' דבכללות ציור קומה דנש"י ובכאו"א בפרט הן עשר כחות הנפש כו', והיינו שע"י

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.