תרלב

התפשטות הארה ממקורו, דכח הוא דבר בפ"ע שנמצא ממקורו שלא בבחי' התפשטות הארה ממנו כו', שכן הוא גם בכחות הנפש שאינם התפשטות הארה מהנפש רק שמהנפש נמצאים כחות שהן כמו דברים נבדלים ממנו כו' (שהנפש בעצם הוא חיות והיינו שהוא חי בעצם כו', והאור והחיות הוא התפשטות הארה ממנו כו', וכן תנועה החיונית הוא התפשטות מהנפש דכל חי מתנענע כו', אבל הכחות שהן שכל ומדות אין זה התפשטות כו', ולעיל פ' ר"ג נת' שהנפש בעצם מהותו הוא חכ' כו', היינו לפי אמיתית הענין עצם נפש האדם היא חכ', אבל בהתגלות ענין הנפש הוא חיות רק שהוא חיות עצמי והחיות להחיות הוא התפשטות כו', ולכן הנפש הוא רק סיבה לכח החכ' לא שזהו בבחי' עצם והתפשטות כו'), וע"כ באמת הכחות הן רק כמו כלים אל הנפש שהנפש מתתקנת ופועלת על ידן כנ"ל, רק להיותן כחות נפשיים עכ"פ ע"כ הן בחי' גילוי דאור השכל ואור המדות ה"ה בחי' גילוי כו' ומגלים את הנפש (שע"י יכולים לידע את הנפש בשרשו כו' כנ"ל) והן בבחי' קירוב אל הנפש כנ"ל (וי"ל שכן הוא בכל בחי' כח, ובזה יתרון בענין כח על

ענין השם כו'), אבל בכללות ענין בחי' כח אינו בבחי' התפשטות מן העצם, ולכן אין הגילוי מוכרח בו והיינו שאינו מתגלה בדרך ממילא כמו אור השמש מן השמש שבא בדרך ממילא משא"כ גילוי הכח אינו בדרך ממילא כו' (והנה הגילוי מהנפש בכלל אינו מוכרח דגם בחי' התפשטות החיות ממנו אינו בדרך ממילא וכמו בגלגולים שאינו מתפשט ומתגלה כלל כו', מ"מ הרי בהתלבשות הנפש בגוף האדם שמוכן לקבל צורת אור הנפש הרי החיות מתגלה ממילא ואינו בבחי' התעסקות בנפש להחיות את הגוף כו' וכמשנת"ל פנ"ה, משא"כ הכחות גם כשמתלבשים בכלים ואברי הגוף אינם מתגלים בדרך ממילא כו', ולעיל פ' ער"ב נת' שזהו מפני שבא ע"י דבר המפסיק כו', וזה ג"כ שייך בהכחות דלהיותם כחות לבד הדבר מפסיק ביניהם כו'), ובהשתל' בזה יש שבא בבחי' כח נעלם וכמו כח התנועה והפעולה (לא תנועה החיונית) שהוא כח המעשה שבא בבחי' כח נעלם כו', הרי דענין כח וענין אלקות הן ב' ענינים מובדלים וא"כ מה"ע דאלקי הוא ל' כח ול' אלקות כו'.

קיצור. ויבאר ענין אלקי שהוא ל' כח ול' אלקות, והלא הן ענינים נבדלים, אלקות אור וגילוי, וכח הוא שנמצא מהעצם לדבר בפ"ע, דכן הוא גם בכחות הנפש (וגם כח החכ' עצם הנפש רק סיבה אליו), ולכן אין הגילוי מוכרח (וכללות החיות כשהגוף מוכן נמשך ממילא), רק שהן כח נפשיים ה"ה גילוי ומגלים העצם, אבל כללות ענין הכח הוא נבדל ונעלם.

שיא) אך הענין הוא דהנה בענין אור וכח הגם שבד"כ אור הוא בחי' גילוי וכח הוא בחי' כח נעלם, מ"מ יש יתרון מעלה בכח על ענין אור וכן יש באור יתרון על ענין הכח כו', וזהו דאלקי הוא ל' כח ול' אלקות הוא להורות על ב' הענינים כו'. והענין הוא דהנה אנו רואין הפרש בין אור וכח דכח הוא פועל בבחי' התחדשות דבר, וכמו אומן הפועל איזה דבר כמו שעושה כלי או מצייר איזה ציור ה"ז התחדשות דבר שבתחלה הוא חומר פשוט ובכח הפועל שבו עשה בו ציור שזהו התחדשות כו', והגם שהחומר נושא את הצורה בתוכו כו', מ"מ אין הצורה רק בבחי' גילוי ההעלם מהחומר שהרי מה שהחומר נושא כו' זהו רק מה שהחומר ראוי לעשות בו הצורה, ואין זה שהצורה ישנה כלול בהעלם בהחומר כו' (וגם חומר