תרל

משא"כ בשם, ומ"מ השם מושרש בעצם הנפש, דהחיות בגוף הוא ע"י השם שהעצם מוגדר בזה, ובקריאת השם נפנה כל עצמותו וע"י השם ממשיכים חיות חדש מעצם הנפש כמו בהתעלפות ר"ל. ובעבודה הו"ע רעו"ד ותשובה שממשיך מן העצמות, וזהו שצועקים וקורין המלך בר"ה.

שט) ומכ"ז יובן הדוגמא למעלה דבחי' אור הוא בחי' גילוי העצמות היינו מה שהעצם מגלה אור שלפי אופן העצמות כו', דעם היות שהוא בחי' הארה לבד ולא עצם כו', ה"ה מ"מ כמו העצם והוא בחי' אוא"ס הבל"ג כו', וה"ה מגלה את העצם שיודעים מזה עכ"פ מציאות העצמות כו', והדוגמא מכחות הנפש הוא בחי' האור שבא במדה וגבול שג"ז הוא בבחי' גילוי מן העצם ודבוק בהעצם דלכן הוא בבחי' אור וגילוי כו', וה"ז מגלה המדרי' פרטיות בשרשן ומקורן למע' עד רום המעלות, והן הע"ס הגנוזות במאצילן שישנם עד רום המעלות כו' וכמשנת"ל באורך, וכמא' אנת הוא עילאה על כל עילאין סתימא כו' שזהו בכלל בחי' אוא"ס הבל"ג כו', אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין כו' הוא בד"כ בחי' האור שבא במדה וגבול כו' וזהו דאפיקת בבחי' יציאה והתגלות חוץ לעצמותו ית' כו' (וכמשנת"ל פמ"ט שהכחות הן חוץ לעצמות הנפש כו'), שכ"ז הוא בחי' גילוי כו' אך ענין השם הוא בחי' העלם, ובד"כ זהו בחי' הכלים וכמא' וכמה גופין תקינת לון שהן בחי' הכלים, ואו' וכד אנת תסתלק מינייהו אשתארו כולהו

שמהן כו' שהשם הוא בחי' הכלים כו' שהן בחי' העלם בעצם מהותם כו', מפני שהכלים הן בבחי' נבדל ממקורם ע"כ הן בבחי' העלם ומעלימים על האור, דעם היות שהכלים מגלים את האור, ה"ז ע"י שמעלימים על עצם האור ומגלים רק בחי' הארה חיצוניות לבד כו' (וכמשנת"ל פ' רפ"ה ואח"ז בענין פנימיות וחיצוניות שבכלים כו'), והיינו מפני שהן העלם בעצם מהותן לכן גם הגילוי שלהם הוא ע"י ההעלם כו', ובפרטיות בחי' השם הוא בחי' המל', שהרי נת"ל פ' ש"ו דשם הוא בחי' לבוש, ונת' שם ההפרש בין כלים ולבוש דכלים הוא שמתאחדים עם האור והלבוש אינו מתאחד עם המלובש שהוא בבחי' נבדל וממילא הוא מעלים יותר כו', וכמו"כ בחי' מל' הוא בחי' לבוש וכמ"ש ה' מלך גאות לבש כו' (והגם שהלבוש אינו משנה את האור להיות כמהותו כמו הכלים כמו שנת' שם, מ"מ ה"ה מעלים על האור יותר מהכלים להיותו בבחי' לבוש הנבדל כו', והיינו שע"י הלבוש נמשך רק הארה חיצוניות ובבחי' נבדל כו'. והענין הוא דהנה הכלים הן בערך האור להיות בבחי' כלי, וע"כ האור מתאחד ומתעצם עם הכלי ונעשה כמהות הכלי,

אבל גם הכלי הרי מתאחדת עם האור שע"כ ע"י הכלי הוא מ"מ גילוי האור, וזה כל ענינה להיות ע"י גילוי האור כו', אבל הלבוש אין האור מתאחד ומתעצם עם הלבוש, וע"כ יש בזה היתרון שאין משתנה להיות כמהות הלבוש (ומ"מ האור מתעלם בעצמו לצורך התלבשותו בהלבוש, רק שאינו נעשה כמהות הלבוש), אמנם הגילוי שע"י הלבוש הוא בבחי' העלם ובבחי' נבדל יותר מפני שהוא לבוש הנבדל מן האור כו', ולעיל פ' רפ"ז נת' שגם הגילוי שע"י חיצוניות הכלים הוא הארה נבדלת, ואפשר דמשו"ז גם הכלים נק' שם כנ"ל די"ל שזהו בחי' חיצוניות הכלים דמש"א וכד אנת תסתלק מנייהו י"ל שזהו בבחי' חיצוניות הכלים, דבפנימיות הכלים י"ל שתמיד מאיר האור ואינו מסתלק לעולם, וע"ד מיעוט וחסרון האור בבחי' מל' ה"ז בה' ספי' האחרונות דמל' אבל ה' ספירות