תרכח
וההתפשטות אבל ההיולי אינו עדיין בבחי' גילוי והתפשטות כו', רק שזהו בבחי' או"פ כו', ועד"ז יובן חי ולא בחיים כו'), ומ"מ אין זה העצמות ממש מה שאינו בבחי' התפשטות, כ"א מה שאינו בבחי' המשכה בעצמו כלל כו', וכ"ז מובן מהחיות המתפשט כו', דמהחיות שבא בבחי' התפשטות וגילוי אנו יודעים שהעצמות שלו אינו באופן כ"ז כ"א שאינו בבחי' התפשטות כו', ועוד זאת אנו יודעים מזה שלא זה עיקר העצמות מה שאינו בבחי' התפשטות כ"א מה שאינו בבחי' המשכה כלל כו', הרי שהחיות הוא בחי' גילוי ומגלה את העצם כו', והגם שגילוי החיות הוא ע"י השם והשם הרי הוא כח העלם ואיך החיות הוא גילוי כו', י"ל כמו שנת"ל פ' ש"ו דלמעלה גם האור בבחי' שם לגבי העצמות שזהו מצד הבדלת העצמות שנבדל בערך כו', ע"כ כללות ענין האור הוא בבחי' שם בלבד כו', ומ"מ בפרטיות יש בחי' שם ובחי' אור שהאור הוא בחי' גילוי כו', כמו"כ הוא בהאדם למטה דנעשה אדם בצלמינו כדמותינו כו', דעם היות דכללות החיות הוא בבחי' שם לגבי עצם הנפש כו', מ"מ בפרטיות יש בזה ב' המדרי' בחי' שם ובחי'
אור כו', הרי ענין השם הוא שייך יותר להתקשרות הנפש בגוף, וכמו שנת' בפ' ש"ז דנשמת משה בגופו של משה נק' משה ובגופו של הרשב"י נק' ר' שמעון כו' (וי"ל דזהו מה שהעצם מוגדר בהגוף כמשנת"ל פנ"ו וכמשי"ת בסמוך, עם היות שהשם הוא הגילוי כו' ה"ז מ"מ הוראה על הענין הזה שהעצם מוגדר כו' והוא להיותו כח נבדל כו' וד"ל), אבל חיות הוא בחי' גילוי מהנפש ומגלה את העצם כו', דכשם שהאור מגלה את המאור כמו"כ החיות מגלה את העצם כו' כנ"ל (ועם היותם מחולקים בהאופן שמגלים את העצם כו', מ"מ שניהם בחי' גילוי ומגלים את מציאות העצם כו'), וכן הוא ג"כ בכחות הנפש וכמו הכחות דשכל ומדות דהגם שאינם עצם הנפש, מ"מ ה"ה כחות הנפש שהן בבחי' גילוי דבר וכמו אור השכל ואור המדות כו', רק שאינם בבחי' גילוי ממש כמו אור וחיות הנפש שהוא גילוי פשוט ובא בדרך ממילא כו', משא"כ הכחות שהן בציור דבר והגילוי שלהם הוא דוקא כשיש כלים להם ובא ע"י יגיעה דוקא כו', וזהו מפני שהאור והחיות בא מהנפש בבחי' גילוי מן העצם (והוא גילוי העצמות כו') והכחות הן שבאים
בבחי' כחות דהיינו חוץ לעצמות הנפש כו', ומ"מ ה"ה בבחי' גילוי כו' והנפש מתגלה בהם ועל ידן כו', והוא שע"י הכחות נראה לכל גילוי הנפש ופעולותיו שמשכיל השכלות בכח השכל ומשפיע חסד בכח החסד כו', ומשו"ז נק' הכחות תיקונים שהנפש מתתקנת בהם שפועלת ע"י ומתגלה ע"י כו' וכמ"ש בתו"א ד"ה פתח אלי', וגם שע"י הכחות יכולים לידע את הנפש בשרשו ומקורו, וכמו שמאי והלל שמבחי' חו"ג לכן שמאי הי' תמיד הטיית שכלו לגבו' והלל לחסד כו', הרי הגם שהן רק כחות הנפש (לא בבחי' גילוי העצמות) ה"ה מ"מ לפי אופן העצם ומגלים את העצם כו', ויש להם קירוב אל העצמות שהרי הנפש תתענג בהכחות וכמו החכם כשמשכיל איזו השכלה ה"ה מתענג בנפשו בזה וכמו צהבו פניו כו', וכן בהשגה יש בזה תענוג גדול כו', וכמו"כ איש הטוב והחסד יש לו תענוג גדול בהשפעת החסד כו' וכמו אאע"ה שהי' לו תענוג גדול בהשפעת חסדו כו', מה שאין כ"ז בענין השם מפני שהוא בבחי' נבדל מן העצם כו'. מ"מ א"א לומר שהשם אין לו שייכות אל העצם שהרי ע"י השם הוא נפנה לקוראיו שעצמות האדם נפנה לקוראיו בשמו כו', וכמו"כ הוא ברוחניות הנפש דבהחיות הנמשך ע"י השם ומתלבש בגוף (כנ"ל
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.