תרכז

בס"ד. ש"פ נצו"י, תרד"ע

אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם כו', וידוע דבכ"מ שנא' היום קאי על היום דר"ה, וכמו"כ אומרו כאן היום קאי על ר"ה, וחשיב כאן כל המדרי' בנש"י ואו' אתם נצבים היום כולכם דביום דר"ה נצבים כולם בשוה, וצ"ל ההפרש בין היום דר"ה ליום דמ"ת דשם הי' חילוקי מדרי' וכמרז"ל משה מחיצה בפ"ע אהרן מחיצה בפ"ע כו' ובר"ה כולם בשוה כו', גם אחרי שאו' אתם נצבים כולכם מה נוגע אח"כ פרטי המדרי' ראשיכם שבטיכם כו', ומה"ע אתם נצבים היום כו'. ולהבין זה ילה"ק משנת"ל במ"ש ארוממך אלקי המלך אשר דהע"ה אמר זה על כללות העולם דשרש וסיבת התהוותם וחיותם וקיומם הוא מבחי' אלקי המלך בחי' המל', דמלוכה הוא בחי' התפשטות השם בלבד מלך שמו נקרא עליהם כו', וענין השם הוא כח נעלם וכח נבדל מן העצם כו', דזהו ההפרש בין אור לשם, דאור הוא בחי' גילוי הניכר ונרגש והוא להיותו דבוק בהעצם ע"כ הוא בבחי' גילוי, והוא מגלה את מציאות העצם כמו אור השמש ואור היום ואור הנר כו', דכ"ז הוא להיותו דבוק בהעצם כו', משא"כ השם הוא בהעלם שאינו

ניכר ונרגש כלל ואינו מגלה את העצם כו', ומה שהשם מורה על השרש ומקור הן בכללות השמות כמו שור נשר אדם כו', הן בפרטי השמות כמו לזה נאה לקרות שור ולזה נאה לקרות חמור כו', וכן בפרטי שמות האדם כמו אברהם אב רם יצחק קץ חי יעקב יבקע כו', כ"ז אין השם מגלה זאת כו', והיינו לפי שהשם הוא נבדל מן העצם כו', דאור להיותו דבוק בהעצם ה"ה גילוי והוא מגלה את העצם, והשם להיותו נבדל מן העצם ה"ה העלם ואינו מגלה את העצם כו'.

שח) והנה כמו שנת' ההפרש בין שם ואור למעלה (היינו בהחיות אלקי בעולמות ונבראים כו') כמו"כ הוא באדם בין שם וחיות, דהנה חיות הנפש ה"ה בחי' גילוי שניכר ונרגש, שהרי הכל מרגישים את החיות כו' (וניכר בו שהוא חי, דגם בעת השינה ניכר שהוא חי כו'), וגם החיות מגלה את העצם שהוא עצם חי ובבחי' חיות עצמי כו', דחיות עצמי נושא ב' ענינים, הא' שאינו בבחי' התפשטות החיות, והב' שאינו כלל בבחי' המשכה וגילוי כו', דהתפשטות החיות הוא בחי' הארה שהוא בבחי' חיות להחיות ובאה בבחי' התלבשות ותפיסא כו', והעצמי אינו בבחי' התפשטות וכמו למעלה הנק' חי ולא בחיים היינו חי בעצם לא בחיים בהתפשטות כו' (וע"ד כמו ההיולי שהוא בבחי' המשכה נעלמת להיות ממנו בחי' הגילוי