תרכד

הכלי, וכידוע שהאור בעצם אינו בהגבלה ובמציאות כח ממש כמו כח החכ' וכח הבינה וכה"ג, וע"י הכלי הוא שנעשה בבחי' מציאות כח כו', הרי ניכר ונרגש פעולת הכלי בהאור כו', ובשם עם היות שע"י השם הוא גילוי החיות כו', מ"מ אין זאת שע"י השם נעשה בבחי' חיות שהרי הנפש הוא חי בעצם, וכן האור והגילוי מן הנפש הוא בבחי' חיות כו', והגם שי"ל דאור וכלי ה"ז בכחות פרטים ושם הוא בכללות החיות, דבזה היינו בהחיות כללי באמת פועל השם שיוכל להיות בבחי' חיות כו', וכידוע דהשם הוא כמו לבוש שמעלים על החיות שעי"ז יכול להיות התחברות והתלבשות אור הנפש בגוף כו', והיינו שיהי' בבחי' חיות בערך להחיות את הגוף כו' הנה ה"ז רק בבחי' לבוש לא בבחי' כלי, וההפרש בין לבוש וכלי הוא דכלי פועל שינוי בהאור, והוא להיותם שייכים זל"ז ע"כ האור משתנה ע"י הכלי כו', משא"כ הלבוש אינו עושה שינוי בהמלובש כו', והוא להיות נבדל כו', וכמ"ש הפרדס בשער שם בן ד' ספ"א שהשם הוא כמו בית יד כו', הרי שהוא בבחי' נבדל כו', וגם שאינו ניכר שהוא ע"י שם זה דוקא דבודאי יש

חילוקים בההגבלה וההתעלמות כללי כפי חילוקי השמות, וזה אינו ניכר ונרגש כלל כו', וזהו מפני היותו בבחי' נבדל כו', וזהו ג"כ מה שהשם אינו מגלה את העצם שהרי החילוקים בהשמות ה"ז חילוק בשרש ומקור החיות וכמו שור שרשו מפני שור שבמרכבה וארי' מפני ארי' כו', ומבו' בכ"מ שאותיות שור מחיים אותו היינו שזהו שרשו ומקורו כו' וכן הוא בפרטי שמות האדם כו', וזה אינו ניכר כלל בהשם רק בשם הכללי כמשי"ת. ובאמת צ"ל שיש בזה ב' ענינים החיות המתלבש בהשם ועצם השם, והיינו דהשם עצמו הוא בחי' חיות (והו"ע שאותיות שור מחיים את השור וכן בפרטי שמות האדם כמו אברם אב רם ויצחק קץ חי ויעקב ל' יבקע בקיעת אור אבא כו' וכמ"ש במ"א, דעם היות שבזה מרומז ג"כ בחי' האור והגילוי כו' מ"מ זה שייך להעצם והיינו שמורה על מדריגתם בעצם כו'), וזה אינו בבחי' גילוי כו', ובכללות הענין מזה שהשם אינו ניכר ונרגש לעצמו ולזולתו ה"ז הוראה על כללות ההמשכה דבחי' שם שאינו בבחי' דביקות בהעצם כו'), וגם קודם שקוראין אותו בשמו יש בו חיות כו', ועם היות דאז ג"כ החיות

הוא מהשם שנמצא בו בהעלם, ובודאי שע"י קריאת השם נמשך החיות בבחי' גילוי ובבחי' התיישבות פנימי יותר, מ"מ אין זה ניכר ונרגש כו', משא"כ אור ה"ה גילוי הניכר ונגלה כו', והגילוי דאור הוא מעין העצם שע"י האור הרי אנו יודעים גדלות המאור, וכמו אור הנר ואור השמש הרי מהאור המתפשט אנו יודעים שזה אור הנר ולא אור היום ולא אור השמש כו', וכידוע דכל אור הוא מעין המאור לפי שהוא דבוק בהמאור וע"כ יודעים מזה מהות המאור כו', אבל מהשם אין יודעים את העצם שאין אנו יודעים מהשם מהו האדם ומהו עצם נפשו כו' (ובמ"א מבואר שמהאור ג"כ אין אנו יודעים מהות העצם כי העצמות אינו רק בבחי' מאור כו', וע"ד מ"ש בתו"א ד"ה חייב אינש לבסומי דרוה"ב דלא זהו עיקר האלקות מה שהעולמות מתהוים וחיים וקיימים ממנו כו', כמו"כ לא זהו עיקר אלקות מה שהאור נמשך ממנו כו' דהעצמות נושא בעצמו כבי' כמה ענינים שלא נתגלו כלל כו', י"ל שזהו מפני כללות הגילוים הן בבחי' שם לגבי עצמות כנ"ל והיינו שהוא בבחי' נבדל מן העצמות (וי"ל מפני שהעצמות נבדל בערך לגמרי מענין

הגילוי ע"כ כל גילוי אינו בבחי' דביקות ממש כו', וגם י"ל דכל גילוי רצוני הוא כמו ע"י צמצום כו' כמ"ש במ"א, ומשו"ז אינו