תרכא

אמלכתי' למעלה ולמטה ולד' רוחות תו לא צריכת כו', והוא היחוד בב' אופני היחוד דמלמעלמ"ט ומלמטלמ"ע כו' וכמ"ש במ"א, וזהו אמיתית ענין המוחין, והביטול בזה הוא בבחי' יחוד שמתייחד ממש כו', ואח"כ מגיע לשמו"ע שהוא כעומד לפני המלך בבחי' ביטול במציאות ממש כו', דז"ע כל הכריעות והשתחוואות דשמו"ע שזהו בבחי' ביטול במציאות כו', הרי שכל סדר התפלה הוא בסדר דמלמטלמ"ע כו', וממילא מובן שהביטול בזה הוא בבחי' ביטול היש לבד דמאחר שזהו עבודת הנברא בכח עצמו הרי הנברא א"א לו להיות בבחי' ביטול במציאות ממש, והיינו שגם המדרי' הגבוהות והנעלות בענין הביטול שנק' ביטול במציאות הנה לפי האמת הוא בחי' ביטול היש לבד כו', אמנם ש' מ"ה זהו שבא מלמעלה שאין זה בהנברא בכח עצמו כ"א מה שנותנים מלמעלה כו' וה"ז בבחי' המשכה מלמעלמ"ט כו', והו"ע התורה שנק' אור כמ"ש ותורה אור וכמו באור פניך נתת לנו תורת חיים כו', וניתנה מלמעלה שז"ע מ"ת כו' וכל ענין התו' היא בבחי' המשכה מלמעלמ"ט כו', וע"כ הביטול בזה הוא בבחי' ביטול עצמי והיינו שגם הביטול

היש הוא בבחי' ביטול עצמי כו', וכמו גופו של משה שהי' בבחי' ביטול עד שהי' כלי לאלקות כו', ובהכרח שהוא בבחי' ביטול במציאות כו', וכמו"כ יהי' לעתיד בכללות נש"י כו'. נמצא דתפלה להיותה בחי' ב"ן ה"ה בבחי' העלאה מלמטלמ"ע והביטול בזה הוא בבחי' ביטול היש כו' (והו"ע ביטול הכלים כו'), והתורה היא ש' מ"ה והיא בבחי' המשכה מלמעלמ"ט, והביטול בזה הוא בבחי' ביטול עצמי כו', והיינו שגם ביטול היש הנעשה ע"י התורה הוא בבחי' ביטול עצמי כו'.

קיצור. והנה בזה שאו"כ גורמים ומקבלים זמ"ז, והוא דמיש לאין דהכלי עושה מאין ליש דאור, והאור עושה ביטול הכלי, אם הכלי הוא אין כמו אור, והאור הוא יש כמו כלי זהו המדרי' הד' לגריעותא, והתיקון הוא שיהי' במדה נכונה. ויובן בתו' ותפלה מ"ה ב"ן, תורה מ"ה ובחי' המשכה, ותפלה ב"ן ובבחי' העלאה, והלא מ"ה אין ועלי', וב"ן יש וירידה, זהו באו"כ (וכן בנפש וגוף) בעצם מהותם, אבל בהתחברותם זע"ז ע"י הביטול לכח העליון, בחי' מ"ה תורה המשכה מלמעלמ"ט, ובחי' ב"ן תפלה העלאה מלמטלמ"ע, וזהו דתפלה עבודת האדם בכח עצמו, ובהדרגה מלמטלמ"ע, תחלה הודאה כללית, והוא ביטול עצמי, משא"כ השגה היא מציאות, וע"כ כשיש חלקי הודאה וחלקי השגה אין הביטול עצמי, ומ"מ בכדי להיות כלי בביטול פנימי צ"ל השגה, ותחלה הוא פסוד"ז התבוננות בהתהוות יש מאין שאינו מושג בעצם, רק שבחי הבורא, והתפעלות המדות, ועי"ז נכרתים הקוצים, הן כמו דב"ט וכדומה, וחושי ראי' ושמיעה שהנה"א נאחז בהם, וכ"ש הנה"ב, כי מתעלה במדרי' עליונה, ובברכת יוצר התבוננות דשרפים

ואופנים , והוא שרוצה לעלות, או שרוצה בהגילוי, ועיקר המוחין בק"ש התבוננות דה' אחד, ובד"כ הוא ביטול היש, ותורה הוא שניתן מלמעלה, והוא ביטול עצמי, וגם ביטול היש הוא בבחי' ביטול עצמי.

שה) ולהבין כ"ז בתוס' ביאור ילה"ק מ"ש ארוממך אלקי המלך ופי' ארוממך היינו בחי' רוממות הא"ס שמרומם ומובדל מן העולמות והיינו בחי' הכתר, וכידוע דראשית ההשתל' הוא מבחי' החכ' שהיא ראשית הגילוי כו', ובחי'