תרכ

יש מאין כו', דזהו המבו' בפסוד"ז ענין התהוות העולמות ואיך שכל הנבראים מהללים ומשבחים כו', ובד"כ הוא התפעלות המדות כו', כי ענין התהוות יש מאין ה"ז למעלה מהשגה, כי הנברא להיותו מציאות יש, אין ביכולתו להשיג איך הי' קודם שנתהווה ואיך הוא ההתהוות כו', היינו להשיג את האין האלקי ואיך מלא דבר נעשה בחי' מציאות דבר כו', ולמטה לא יש דוגמאות כלל לענין יש מאין כו', ומה שיש דוגמא למטה בענין הצמיחה שלא ע"י זריעה, הנה אין זה מבאר לנו איך הוא ההתהוות היש מאין כו', שהרי ג"ז הוא דבר נפלא מהשגה איך הוא הצמיחה שלא ע"י זריעה, דגם הצמיחה שע"י זריעה ה"ז ג"כ דוקא בהפסד הגרעין כו', אך בלא זריעה ה"ז נפלא ביותר איך מהכח הצומח הרוחני יהי' צמיחה גשמיות אילנות ועשבים כו', וא"כ אין זה מבאר לנו איך היא ההתהוות רק מה שאנו רואין בזה ענין התהוות יש מאין כו', אבל עצם הענין הוא למעלה מהשגה כו', וז"ע לעולם יסדר אדם שבחו ש"מ כו' דענין הסיפור שבחים הוא שלמעלה מהשגה, וכמו המספר בגדולת ורוממות המלך אין זה שמשיג גדולתו ורוממותו רק

מה שמספר ומדבר בגדולת המלך וזה עושה התפעלות בנפש כו', וכמו"כ הוא בסיפור שבחי המקום שהוא למעלה מהשגה וזה מגבי' ומרומם את הנפש כו', ובד"כ הוא התפעלות המדות לבד כו'. והנה פסוד"ז הוא מל' לזמר עריצים שהוא להכרית כל החוחים והקוצים דנה"ב המונעים התגלות הכחות דנה"א וכמו קוצים שבכרם המונעים צמיחת האילנות, כמו"כ הקוצים דנה"ב מונעים ומעכבים התגלות הכחות דנה"א כו' וע"י התפעלות המדות בפסוד"ז נכרתים הקוצים כו', והו"ע החקיקה מבחוץ כו', וענין הקוצים דנה"ב י"ל שהן הדיבורים אשר לא לה' המה כמו ליצנות ודב"ט שאינם דבר תאוה, דלכאו' אין בהם ממש ואינו דומה לתאוות גופניות שנעשה העלם והסתר ומחליש כח הנה"א וכמא' תוקפא דגופא חולשא דנשמתא שמחשיך אור הנה"א כו', אבל דיבורים הנ"ל לכאו' אין בהם ממש כו', אבל באמת גם זה נוגע מאד כי הנה"א נאחז בהם ואינו יכול לעלות וכצפרים הנאחזים בפח כו', ומובן שבנה"ב ה"ז גורם ודאי שאינו יכול להתקרב אל ענין אלקי ומכ"ש להיות בו אהבה אלקית כו', אך גם הנה"א נאחז בהם שאינו יכול לעלות כו', גם

ידוע דדב"ט גורמים מח"ז המבלבלים את הנה"א כו', וז"ע הקוצים המונעים ומעכבים כו', ועוד ביותר הוא בהחושים דראי' ושמיעה שנק' סרסורי עבירה, וכמ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם כו' עינא ולבא תרין סרסורי כו', שזה נוגע בפנימיות יותר מהדבורים הנ"ל, ומ"מ נק' סרסורי עבירה ה"ה בחי' הקוצים המעכבים התגלות הכחות דנה"א כו', ופסוד"ז הוא לזמר עריצים שע"י ההילולים ותשבחות דפסוד"ז נגבהה נפשו במעלה ומדרי' עליונה שאינו שייך לענינים כאלו כו'. ואח"כ בברכת ק"ש הו"ע השגה והתבוננות איך ששרפים אומרים קדוש שמשיגים איך שאוא"ס קדוש ומובדל מהעולמות ומה שמאיר בעולמות הוא רק בחי' כבודו זיו יקרי' כו', וע"כ הם בבחי' רצוא להכלל בעצמות אוא"ס ב"ה כו', והאופנים מצד העדר השגתם אומרים ברוך שרוצים בההמשכה כו', וזה פועל הזזה וביטול פנימי בהנה"ב מפני שהוא שרשו ומקורו כו', וגם בהנה"א הנה ע"י ההתבוננות בענין שרפים ואופנים נעשה הרצוא שלו ג"כ באופן כזה כי גם הנה"א עומד בהרגש ובתנועה כזאת שרוצה בהעלי' וההתכללות באוא"ס ב"ה, והוא

שאינו רוצה בהאורות וגילוים כ"א להכלל בעצמות כו', או שרוצה בהמשכת וגילוי אלקות למטה כו', ועיקר בחי' המוחין הוא בק"ש בהתבוננות דה' אחד שהוא אחד בז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם, והיינו שהעולם גם לאחר שנתהווה הוא בטל ומיוחד באוא"ס ב"ה, וכד