תרטז

והוא ע"י הביטושים שמבטש א"ע וכמ"ש בסש"ב ירעם עליו בקול רעש ורוגז כו' ובכל מיני ביטושים כו', דמשך הזמן נשבר ישותו כו', ובאופן הב' שהוא בבחי' ביטול ושפלות התיקון הוא לשמח נפשו בעסק התורה, והוא שיתעסק בענינים הנעלים במדרי' אוא"ס שזה משמח ומגביר את הנפש כו', ולעשות התרחבות הכלים ע"י תורה ומצות כו'), ובכלל זה ג"כ הוא שהנשמה והגוף יהי' בערך זל"ז, והוא שהנשמה שהיא גבוה במדרי' יותר בבחי' אין אלקי ומ"מ יש בה בחי' מאין ליש כו', נותנים לה גוף גס יותר שהוא בבחי' יש יותר אך יש בו בחי' ביטול היש כו', ומצד מעלת הנשמה בבחי' אין יש בכחו לתקן גם גוף הגס כו', ונשמה שפלה ביותר שבחי' אין שבה בבחי' מיעוט האור בהכרח שיותן לה גוף דק ונקי שיהי' בכח בחי' מה שבנשמה להפך חשך לאור כו', שאם יהי' לה גוף גס ביותר והנשמה הרי היא ג"כ בבחי' יש יפול ח"ו בתכלית הנפילה כי אור דמ"ה מצומצם ביותר (וכ"ש כשהוא בבחי' יש כו') והגוף גס ועב ימשכנו לכבות אורו לגמרי ח"ו, וזהו המדרי' הג' שהנשמה שפלה והגוף שפל ובפרט כשיש תרתי לריעותא

דהיינו שגם הנשמה היא בבחי' יש כו' (והן כמו עכשיו בזמן עקבות משיחא דהנשמות שפילות במיעוט היותר אחרון בבחי' מ"ה ואין דנשמה גם בראשי הדור כו', וגם הגופים רחוקים יותר מן הביטול לאין מדורות הראשונים, שהרי הראשונים היו חוזרים בתשובה ברוח נשברה במעט התעוררות מלמע', משא"כ עכשיו שאינו מועיל כ"כ ההתעוררות עד שהן בבחי' ישיני עפר כו'), וענין ישות הנשמות וישות הגוף שיכול להוריד ח"ו, י"ל בעבודה הוא כמו האוי"ר במורגש ביותר שלא בבחי' ביטול (ועמשנתל פרי"ד) שיכול ליפול ח"ו ברע אחר התפלה כשהולך בעניני העולם כו', והתיקון בזה הוא שיהי' בבחי' ביטול הן מצד הנשמה והן מצד הגוף כו', והתיקון מלמעלה הוא שכאשר הוא במיעוט האין האלקי נותנים לו גוף דק באופן שיוכל להיות העבודה כדבעי כו'.

וע"פ הנ"ל יובן מ"ש כי תצא למלחמה שאין אומרים צא אלא למי ששרוי בפנים, דהנה היציאה מבפנים זהו היציאה מאצי' לבי"ע כו', דבאצי' הרי לא יגורך רע ואינו שייך שם בירור ותיקון כ"א בבי"ע כו', והבירור הוא מהמדרי' דאצי' וכמו שהאור דוקא מתקן ומאיר את הכלי כו', וע"ז צ"ל היציאה וההתגלות מאצי' לבי"ע כו', וכמו"כ הוא בנשמות דכל הנשמות שרשן ומקורן באצי' וכמש"א נשמה שנתת בי טהורה היא כו' וכמא' כל נשמתא הוה קיימא בדיוקנא קמי מלכא קדישא כו', ואח"כ אתה בראת כו' שירדה מאצי' לבי"ע בכדי לברר ולתקן בבי"ע ובפרט בבירור הנה"ב וכל הדברים התחתונים כו', וזהו דבשבת אל יצא איש ממקומו דבשבת בורר אסור וכל שולטני רוגזא ומארי דדינא כולהו ערקין ואתעברו מינה כו', ואז הוא במדרי' אצי' כו', והנה בע"ס דאצי' יש חב"ד חג"ת נה"י וסדר ההמשכה היא דבתחלה נמשך בחי' נה"י ואח"כ חג"ת כו', וכמו"כ העליות הן ג"כ בסדר והדרגה תחלה בנה"י ואח"כ בחג"ת כו', וזהו דבעליות דתפלה תחלה הוא בחי' הודאה מודה אני לפניך, הודו לה' כו' דבהודאה אין בזה

גילוי אור עדיין כו' (והביטול הוא בהודאה יותר בעצם ענין הביטול כנודע רק שאין בזה גילוי אור כו'), ואח"כ בפסוד"ז הוא ההתבוננות בהתהוות יש מאין וביטול הנבראים כו' ברוך שאמר והי' העולם כו' גדול אדונינו ורב כח כו' הללו את ה' מן השמים כו' שעי"ז נעשה התפעלות המדות ועי"ז נעשה החקיקה מבחוץ בנה"ב ואח"כ בברכת יוצר