תריג

מהתפעלות אור הנשמה כו', דבהנשמה אין הענין נרגש כ"כ להיות בה בחי' הביטול באמת כ"א הרגש הענין הוא בהגוף ונה"ט להיותו לב נשבר בעצם, לכן כל ענין אלקי פועל בו הביטול והשפלות ביותר, ואין זה שהנשמה פועלת בהנה"ט רק מצד עצמו כו' (וההתפעלות הוא רק מכללות הענין כי אינו שייך לאיזה השגה פנימיות ופרטיות בהתרחבות הענין לפי שאין לו כלים לזה דהיינו שהחושים שלו אינם כלים לקבל איזה ענין בהתרחבות והתיישבות כי מכווץ ובטל הוא בכל הכחות וכאלו אינם כו', ורק הרגש כללות הענין מספיק לו לפעול בו הביטול בהגוף ונה"ט להיותו כלי שבור בעצם כו') (וכמו השפל בעצם שאינו מוצא שום מעלה ומציאות לעצמו כלל, וכמשנת"ל פ' רע"ז ההפרש בין עניו לשפל דעניו הוא שהוא בבחי' מציאות ועם זה הוא בבחי' ביטול בתכלית עד שאינו שום מציאות בעצמו כלל, והשפל הוא בבחי' העדר המציאות לגמרי כו'), וממילא בכללותו אינו בבחי' כלי כלל וה"ה כאלו אינו כו' (וכמשנת"ל פרק הנ"ל דמשה שנא' בו והאיש משה עניו מאד הי' כלי לעצמות א"ס כו', משא"כ בביטול הכלי' בבחי' העדר המציאות אינו בבחי' כלי כלל כו').

קיצור. והנה ההתעוררות דתשובה הוא בב' אופנים, הא' שלא טוב לו היותו למטה, אבל צ"ל חשבון והרגש בנפשו מהו הלא טוב, אם מצד עצם הירידה וצמצום הנפש בשכלו ומדותיו, הרי ישתדל בהתגלות שכלו ומדותיו האלקית' וישמח נפשו בקיום התו"מ דלמטה דוקא הן בבחי' המשכה עצמיות, ואם מן ההעלמות והסתרים, הרי ישתדל לתקן דרכו, וכאשר הוא בלא חשבון ה"ז רק התפעלות בלי מבוקש ובלי תועלת ובעצם הוא שאינו חפץ להיות היפך טבעו בירידתה למטה, והב' שההתעוררות היא מהפרטים דסו"מ וע"ט שהנשמה מתפעלת מאד מזה, וכאשר הוא בהרגש פנימי ה"ז בתשובה אמיתית ופנימיות, ושובר חומריות הנה"ב, וגם הנה"ב לא טוב לו מאד ואינו מוצא נוחם לנפשו (ויבאר שהנה"א שהצער שלו גדול ביותר מהיפך רצה"ע, ומירידת וטומאת נפשו ר"ל, מ"מ להיותו אלקות אינו שייך נפילת רוח כזאת שלא ימצא נוחם לנפשו, רק הנה"ב להיותו מהקלי' והוא החייב בזה, הצער הוא שאינו מוצא נוחם לנפשו), ובזה הוא מתהפך בעצם מהותו, אבל כאשר הוא בהתפעלות לבד, ה"ז בהתגברות ביותר לפי שעה, והוא שרוצה לצאת

מהגוף לגמרי ועכ"פ להשליך כל עניני חייו מנגד, וזה רק מדמה לבד ומסתפק בזה, ואינו נשאר מזה שום רושם (וענין להשליך חייו מנגד שייך בהנה"ב והוא השלכת החומריות). והמדרי' הב' שבהנשמה אינו נרגש כ"כ ענין אלקי, והגוף ונה"ט הוא בביטול היש בעצם, ומתפעל מאד מכל ענין אלקי שמתבטל כאלו אינו, וההתפעלות הוא מכללות הענין כי אינו כלי לקבלה ממש.

שב) והנה שני האופנים הנ"ל אינם כפי הכוונה העליונה בירידת הנשמה למטה, שהכוונה היא להאיר את הגוף לתקנו ולזככו ולהאיר חלקו בעולם כו', והיינו שכל עבודת הנשמה יהי' בבחי' שייכות אל הגוף ונה"ט וכמ"ש כי לי בנ"י עבדים שעובדים עבודתם לזכך את הגוף ונה"ט כו' (ועבודת הנשמה האמיתית מצ"ע זהו שכר עבודתה כו', וכמו בתפלה דשבת להתענג על ה' שזה קבלת שכר דמי שטרח בע"ש דוקא בעבודה דששת ימי החול יאכל בשבת כו' וכמ"ש במ"א), והיינו הן בעסק התו' והמצות דמעיקרא כי עביד אינש אדעתא דנפשו עביד לזכך נפשו

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.