תרי

בהתגלות יותר שנרגש בו ענין אלקי ומתפעל בזה, והוא מה שתיכף יתפעל במוחו בגדולת ה' ומתבטל לאין האלקי בנקל מאד שזהו משום דבחי' מ"ה דאדם שבנשמתו היא במדרי' עליונה ביותר, ואמנם גופו שהוא הנה"ט שנמשכה ע"י תאות הזיווג דאו"א שנק' בהמה ששרשה מהיכלות דק"נ היא גסה ביותר והיינו בכל מדות רעות ובלי ביטול היש כלל כו', ואין לאור הנשמה שייכות אל הגוף ונה"ט כלל, דהגם שמצד הנשמה הוא מתפעל מאד בענין אלקי ופועל בו הזזה גדולה ומתבטל באמת כו', אין זה נוגע אל הגוף כלל וכשבא לדבר תאוה לא יוכל לכבוש רוח תאותו כו', מפני שהגוף גס ועב בעצם והנשמה אין לה שייכות אל הגוף לשלוט על רוח תאותו כו', וכמו שרואין בכמה בנ"א הפכיים כאלו דבשעה א' הוא טוב לגמרי ובשעה הב' הוא להיפך לגמרי כו', והיינו שזה מצד הנשמה והוא אמת לפי שעה דכאשר מתעורר מצד הנשמה הוא טוב באמת כו', וזה מצד הגוף כו', עד שגם בזמנים שהן עת רצון מלמעלה וכמו בעשי"ת שאז הוא קירוב המאור אל הניצוץ כו', ה"ה מתפעל מאד בנפשו בקירוב אמיתי לפי שעה ובהתעוררות גדולה, אם

שההתעוררות היא להיות בבחי' קירוב בתומ"צ כו', או שההתעוררות היא בהתעוררות תשובה גדולה כו', ה"ז רק לפי שעה ואינה שייכה כלל להגוף והנה"ב כו'.

קיצור. ויבאר מדרי' הנ"ל בנשמה למטה, דהנה הנשמה והנה"ט הן מ"ה וב"ן, הנשמה בחי' מ"ה היא אין בעצם ויש בה טבע העלי' עם היותה נבדל מן העצם מפני שהיא חלק מן העצם, וכל נשמה הגם שמתעלמת בהמשכתה למטה ולכן מתלבשת בגוף ונה"ט, היא מ"מ אור (לא כמו נצוצות דתהו), וכאשר היא ממדרי' עליונות דמ"ה, הנה הגם שנתפסת בגשם היא מ"מ בבחי' גילוי אור ומתפעלת מאד מאלקות, והגוף והנה"ט הוא גס ביותר ואין להם שייכות זל"ז, וגם שמתפעל בנשמתו בתומ"צ והתעוררות תשובה אין זה שייך אל הגוף ונה"ב.

שא) והנה ההתעוררות תשובה יש לבאר בשני אופנים הא' שההתעוררות היא שלא טוב לו היותו למטה שאינו מוצא שום עונג ונח"ר מהיותו למטה לבוש בגוף ונה"ט, וזה שבשעת קירוב המאור שנרגש בו האור עליון נעשה בו התעוררות זאת שלא טוב לו מהיותו למטה וצר לו מאד מזה, והוא חפץ ומשתוקק מאד להיות רק בבחי' עלי' והתכללות למעלה כו', ואינו נותן חשבון לנפשו הן בהלא טוב שלו והן בהטוב שלו, והיינו שאין לו חשבון בנפשו מה לא טוב לו היותו למטה (וואס איז עם ניט גוט) שיכול להיות מפני שנשמתו באה בבחי' צמצום בירידתה למטה שבהכרח שמתצמצם אורה בירידתה כו', וכ"ש בהכחות שלה שאין השגתה למטה דומה כלל כמו השגתה למע' וכמו השגת הנשמות בג"ע כו' וזה לא טוב לו כו', או שהלא טוב הוא מההעלמות וההסתרים שלמטה ומהענינים ההפכיים כו', ואם הי' לו חשבון בנפשו מהלא טוב מהצמצומים של הנפש ומזה שהכחות דהשגה ואהוי"ר אינם כמו היותם למעלה, הלא לכל דבר יש תיקון וישתדל שתהי' השגת נפשו למטה כל מה שאפשר להיות בטוב, וגם הי' מוצא היתרון שיש למטה והוא

מ"ש וירם קרן לעמו בחי' המשכה עצמיות דתו' שזהו דוקא למטה, ולא יש להנשמה למעלה אור כזה, ורק לאחר עבודתה למטה בעלייתה לג"ע יש לה זיו תורתן ועבודתן כו', ולמטה דוקא יש המשכה עצמיות דתורה שבא בהשגה ותופס בזה בבחי'