תרו

דחנוך ואלי' כו'). ולזה יש חילוק בין רשעים גמורים שעושים תשובה לפרקים לאותן שאינן עושין תשובה לעולם כו' (והו"ע רשע וטוב לו ורשע ורע לו כו'). והמדרי' הד' הוא שהאור הוא בבחי' מאין ליש והכלי הוא בבחי' ביטול היש לאין וכנ"ל במזיגה נכונה באופן שיהי' התחברות והתכללות האור והכלי כו', וכאשר אין זה במזיגה נכונה א"א להתקיים כו' (משנת"ל בג' חלוקות הנ"ל זהו בהאו"כ מצד עצמן שהאור בעצם הוא בבחי' אין ביותר או בבחי' יש ביותר, וכן בהכלי שמצ"ע היא בבחי' יש ביותר שאינה נכללת בהאור או שהיא בבחי' אין ביותר בבחי' ביטול לגמרי כו' שכ"ז הוא בהם מצ"ע כו', והחלוקה הד' היא במה שמחליפים פעולותיהם שהאור נוטל פעולת הכלי להיות בבחי' מאין ליש והכלי נוטלת פעולת האור להיות מיש לאין רק שאין בזה מזיגה נכונה), והוא שהכלי היא בבחי' ביטול היש ביותר ואינה בבחי' כלי לקבל אור כו' (ובאמת הוא בחי' ישות הכלי דהיינו שהביטול גופא הוא בבחי' יש לא כפי הכוונה העליונה וע"כ הוא בבחי' ביטול ביותר כו', וכמשי"ת בענין התפלה כשהיא ביותר על עסק

התורה כו'), או שהאור הוא בבחי' מאין ליש ביותר ואינו בבחי' אור המאיר כלל כו', וכ"ז הוא במדרי' התהו שהכל הוא בבחי' יש ומורגש וע"כ אין הגבלה ומדה ושיעור הן בהאין והן בהיש וכן בהמאין ליש ומיש לאין כו', והיינו שבהאין והביטול אין בזה שיעור והיא בבחי' כליון וסילוק לגמרי, וכן בהיש אין שיעור להיות בבחי' יש לגמרי כו', וגם במה שמאין ליש ומיש לאין אין בזה מזיגה נכונה כלל והכל הוא מצד המורגש כו'. והתקון בד' אופנים הוא ע"י ש' מ"ה שהוא בחי' הביטול בבחי' הנחת עצמותו שלא להיות כפי טבע העצמות ולא כפי רצונו העצמי כ"א כפי הכוונה העליונה כו'.

וע"פ הנ"ל יובן מ"ש שופטים ושוטרים תתן לך כו', דהנה אי' במאו"א דשופט הוא בת"ת כי ת"ת הוא ההתכללות וזהו ע"י המשפט שיהי' הכל במזיגה נכונה כו', דהנה משפט הוא בחי' הגבלה שכל דבר על מקומו יבא כו', והוא המדה והשיעור בכל הע"ס בבחי' או"כ בבחי' מאין ליש ומיש לאין שיהי' במדה באופן שיהי' התיישבות האור בהכלי ויהי' גילוי אלקות בעולם כו', דתכלית הכוונה בע"ס דאצי' שיהי' גילוי אלקות כו', והוא ע"י שהכלי הוא בבחי' הכנה לקבל את האור וכן האור הוא מאין ליש במדה נכונה, ועי"ז יהי' התיישבות האור בכלי ויהי' עי"ז גילוי האור כו'. וזהו שופטים כו' בכל שעריך, דהנה בזהר הקשה עמ"ש נודע בשערים בעלה איך הוא נודע, דהרי בעלה הוא הקב"ה דמ"ש נודע בשערים קאי על מ"ש קודם לזה אשת חיל כו' דהיינו בחי' מל' ובעלה הוא קוב"ה כו', ואיך הוא נודע והלא אוא"ס סתום ונעלם כו', אלא דאיהו אתייעדא ואתדביק בכל חו"ח לפום שיעורא דילי' לפום מה דמשער בלבי' כו', והיינו שע"י השגה והתבוננות אלקי ודבקות נפשו באלקות בהתעוררות אהוי"ר עי"ז

נודע כו', ועז"א שופטים תתן לך בכל שעריך שכ"ז יהי' במשפט במדה ושיעור, והיא ההשגה והתעוררות אהוי"ר יהי' במדידה ע"פ טו"ד כו', וענין השוטרים אי' במאו"א שוטר הוא בחי' המל' כו', והוא להיות שבירת החומריות שזהו ע"י הרדי' והכאה כו', ובכל שעריך אי' בש"ך עה"ת שהן איברי הגוף כו', ובס"י אי' ושערים בנפש והן ז' שערים ב' עינים וב' אזנים ב' נקבי החוטם והפה, והוא שיהי' שבירת החומריות בכל החושים דראי' ושמיעה כו', וכמ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם דעינא ולבא תרין