תרד

בתשו"ע כו' וכמ"ש במ"א) שזהו למעלה מהדרגת הכלים כו', ומ"מ צ"ל ג"כ בהדרגה באופן שיהי' שייך להנה"ב, כי יכול להיות בתשו"ע שמתעורר הנה"א בתשובה אמיתית ולהנה"ב אין זה נוגע כלל, וכמו שאנו רואין בכמה בנ"א שאחר יוה"כ יכול להיות כמקודם כו', והעיקר הוא שיהי' נוגע לנה"ב שיתקן דרכיו כו', וע"ז הוא הקדמת תשו"ת קודם בחדש אלול וידוע דתשו"ת הוא היציאה מן הרע ותשו"ע הוא מה שנכלל בהטוב כו', וחודש אלול הוא זמן התשובה בבחי' תשו"ת כו', והוא שיהי' ממארי דחושבנא בפרטי מחדו"מ שלו כל השנה ויעשה חשבון צדק בנפשו מכל מעשיו הלא טובים ויתמרמר מאד בנפשו ע"ז ויעקור רצונו מזה כו', ואז כשבא לידי תשו"ע בר"ה ויוה"כ יהי' זה נוגע להנה"ב כו', שע"י שבירת החומריות תחלה ע"י תשו"ת אז אח"כ בתשו"ע יתהפך הנה"ב מרע לטוב כו', וגם בכדי שיבא לתשו"ע צ"ל תחלה דתשו"ת, כי תשו"ע היא באמת מה שנותנים מלמעלה, ולכן הוא בר"ה ויוה"כ דוקא שאז הוא הגילוי מלמעלה, וכמ"ש חשף ה' את זרוע קדשו והוא בחי' קירוב המאור אל הניצוץ כו', ובכדי שיגיע לזה הוא ע"י

הקדמת תשו"ת כו', דבלא הקדמת תשו"ת הרי יש העלמות והסתרים דנה"ב שהנה"א מתעלם ומסתתר בהם וכמ"ש רשע מכתיר את הצדיק כו', וע"כ גם שמאיר הגילוי בר"ה ויוה"כ אין האור מגיע אליו להיות נרגש בו כו', רק ע"י הקדמת תשו"ת יכול להיות אח"כ בחי' תשו"ע כו', וגם אז ה"ז פועל בנה"ב כו' כנ"ל, וכ"ז הוא שהעבודה היא בהדרגה והיינו שהנה"א פועל הביטול בנה"ב שמתעלה במדרי' עליונות בבחי' הביטול ומ"מ הוא בבחי' מציאות לא בבחי' העדר המציאות כו' כ"א שהמציאות הוא במדרי' נעלית ביותר ונעשה כלי לגילוי אור עליון ביותר כו', וכמו בענין ויעקב הלך לדרכו שאחר התשובה הוא במדרי' גבוה ביותר כו'. וזהו ביטול הכלי ע"י האור שהוא בבחי' ביטול ממש ובבחי' כלי כו', ובאופן כזה הי' בגופו של משה דנשמתו הי' בבחי' אין ומ"ה ביותר ומ"מ הי' בבחי' ירידה והמשכה ובבחי' התיישבות כו', שהרי כל ההמשכות היו ע"י משה וכמ"ש תורה צוה לנו משה כו', וגם תורה היא בבחי' המשכה מלמעלמ"ט והי' ע"י משה דוקא כו', והוא בחי' מ"ה דתיקון שלא להיות בבחי' עלי' והסתלקות כ"א בבחי'

ירידה והמשכה להאיר בכלים כו', וגם העלי' היא בבחי' ביטול באופן שיהי' אח"כ בבחי' שוב כו' וכמ"ש במ"א, וכלי גופו הי' בבחי' ביטול היש לאין לפ"ע בחי' מ"ה דנשמה כו', והי' בבחי' ביטול במציאות עד שהי' גופו כלי לאלקות וכמ"ש ודבר ה' אל משה פא"פ כו', וזה הי' ע"י עבודה בבחי' בירור ותיקון הגוף ע"י אור הנשמה כו' עד שנעשה בבחי' כלי ממש כו', משא"כ כשביטול הכלי הוא מצ"ע ה"ז בבחי' עלי' והתכללות בבחי' העדר המציאות כו' (ומ"מ בחנוך ואלי' הרי גופם נעשה כלי לאור עליון ולא בבחי' העדר המציאות ח"ו, והיינו לפי שזהו במדרי' דתיקון כו'), ובמדרי' דתהו י"ל שז"ע מ"ש בספד"צ וארעא אתבטלת דבבחי' מל' לא הי' שבירה כ"א ביטול, ואי' בכהאריז"ל דלהיות המל' מקבלת בנינה מהספי' העליונות וכאשר נשברו היתה המל' בבחי' ביטל וכאלו אינו כו', וי"ל בדא"פ שזהו כענין הנ"ל בחי' ביטול היש ביותר בהכלי כו', דההפרש בין שבירה וביטל הוא דשבירה היא מצד הישות וכנ"ל במדרי' הא' דישות הכלי הי' סיבת השבירה כו', וגם השבירה גופא היא בחי' ישות כו', וכמ"ש בלקו"ת בהבי' דראשי המטות דהכלי בשבירתה אז היא בתכלית הישות דכאשר היא שלמה ה"ה מ"מ איזה