תקצט

מהותה וטבעה בבחי' ירידה כו', אך ההתחברות שלהם הוא ע"י שמחליפים טבעם ופעולתם והוא שהאור הוא מאין ליש והכלי מיש לאין ועי"ז מתחברים כו'. וע"כ עיקר התאחדות האור והכלי הוא בבחי' פנימיות הכלים כי בחי' הביטול וההתכללות בהכלי הוא דוקא בבחי' פנימיות הכלי כו'. ונת' שיש בזה ב' בחי' התכללות וכמו בכללות ההתכללות שבע"ס יש בזה ב' אופנים הא' מה שנותנים מקום זל"ז והוא בבחי' חלישות בלבד כו', והב' שמקבלים זמ"ז כו', כמו"כ הוא בבחי' האורות והכלים מה שהאור הוא מאין ליש שזהו בהאור מצ"ע שהמשכתו הוא בכדי להאיר את הכלי כו', ה"ז בבחי' נתינת מקום אל הכלי כו', וכמו"כ מה שהכלי יש בה הביטול מצ"ע והיא הכנת הכלי לקבל כו', ה"ז נותן מקום אל האור כו', ואח"כ הכלי פועלת בהאור להיות בבחי' הנחת עצמותו ולהיות בבחי' התיישבות בהכלי והיינו שהירידה והמשכה מתגבר על העלי' וההתכללות כו', והאור פועל בהכלי להיות בבחי' ביטול ממש היינו הביטול דיחו"ע כו'.

רצו) והנה מאחר שהאור והכלי בעצם מהותם המה הפכים זמ"ז והתחברות והתכללות שלהם הוא ע"י שכל א' תופס מדרי' זולתו המנגדו כו', דהיינו שהכלי נעשה בבחי' ביטול היש לאין ומתכללת באור הגם שמצד עצם מהותה היא דוקא בבחי' יש נעשה בבחי' ביטול היש שזהו במדרי' מהות האור כו', והאור הגם שטבעו לעלות ולהיות בבחי' אין נעשה בבחי' יש שהוא כטבע הכלי לירד ולימשך למטה כו' כנ"ל פרצ"ד ורצ"ה, הרי צ"ל הביטול מיש לאין של הכלי ומאין ליש של האור במזג נכון במדה ושיעור ומשקל יפה אזי דוקא מתיישב האור בכלי ומתקיים בו כו', אבל אם לא תהי' ההתכללות במדה נכונה ממוצעת כ"כ כפי הראוי חוזר הדבר לבלתי קיום ואין התיקון כלום כו', וענין המדה הנכונה הוא שלא יוסיף ולא יגרע בין בביטול הכלי לאין ובין בהמשכת האור ליש רק שיהי' לפ"ע דוקא כו', והיינו שלא יהי' ביטול היש דכלי יותר מכפי ערך המשכת מאין ליש דאור, וכן להיפך שלא יהי' ההמשכה מאין ליש דאור יותר מערך הביטול דיש דכלי לאור (והוא כהמדרי' הד' שיתבאר) אלא יהי' במזג נכון לפ"ע לבד

כו'. וזהו כל החילוקי מדרי' בפרטי הע"ס בחכ' ובינה ומוחין ומדות וכן במדות גופא בבחי' חו"ג כו', שהחילוקים הם באופן המשכת האור בהכלים ולפי אופן כזה הוא העלי' וההתכללות של הכלים והתאחדותם בהאור כו', ואז היא בבחי' כלי אל האור שהאור מתיישב בתוכה וגם מגלה ומתאר את האור כו', אבל אם הי' הביטול וההתכללות של הכלי יותר מכפי ערך האור הנמשך בתוכה לא תהי' בבחי' כלי אל האור ולא תגלה את האור כו', וכן לא יהי' בחי' מאין ליש של האור יותר מהיש לאין של הכלי והיינו מה שהכלי ממשיך אור לא יהי' המשכת האור בבחי' יש יותר מכפי הביטול של הכלי כו' וכמשי"ת (וז"ע התכללות הב' הנ"ל פרצ"ה), וכ"ש שצ"ל מדה ושיעור בהמאין ליש והיש לאין שבאורות וכלים מצ"ע, שלא יהי' ביטול הכלי בעצמה ביותר ושלא יהי' היש של האור ביותר כו', וגם שלא יהי' האור בעצם בבחי' אין לגמרי והכלי תהי' בבחי' יש גמור שאז אין הכלי מכיל את האור כלל והאור קופץ ומסתלק כו', וכמשל הפתילה שהיא קיימת בישותה והאור בלתי מתיישב בהפתילה וגובר לעלות כו', וכמו פתילות ושמנים שאין מדליקין בהם בשבת שהאור קופץ מהם מפני שאינם כלים ונשרפים בהאור כו', וכן להיפך