תקצח

וכמ"ש בפע"ח בכוונת ק"ש שעהמ"ט דבכדי שתהי' המל' בבחי' כלי ריקן לקבל צ"ל המשכה ע"ז מרדל"א (וי"ל שזהו כמו שנת"ל פרע"ז דביטול הכלים הוא מעצמות ש' מ"ה כו', ושם נת' דזהו בחי' התכללות הב' שנעשה ע"י הכלים כו'). וזהו את הברכה אשר תשמעו דבכדי שיהי' בחי' שמיעה ע"ז צ"ל ברכה והמשכה מלמעלה כו', ולכן אשר תשמעו דהיינו בכדי שיהי' בחי' שמיעה ע"ז היא הברכה כו'. וזהו מ"ש נותן לפניכם היינו שיהי' בחי' ביטול פנימי ועצמי שמצד עצם הנשמה והוא הביטול דנעשה כו', ועי"ז ממשיכים בחי' פנימית ועצמות א"ס ב"ה שזהו תכלית הכוונה כו', רק בכדי שיהי' ביטול זה ע"ז צ"ל תחלה הביטול דנשמע כו'. וזהו ראה אנכי נותן לפניכם היום דתכלית הכוונה הוא שיהי' בחי' ביטול פנימי ועצמי דנשמה כו' וההקדמה לזה הוא הביטול דנשמע בבחי' ביטול היש כו', ועז"א את הברכה אשר תשמעו דבכדי שיהי' בחי' שמיעה ע"ז הוא הברכה מלמעלה כו', ועי"ז באים לבחי' נעשה שהוא הביטול מצד עצם הנשמה שמגיע בבחי' פנימיות ועצמות א"ס ב"ה כו'.

קיצור. אמנם גם האור מצ"ע יש בו הביטול להיות בבחי' ירידה והוא שכללות המשכתו הוא שיוכל להתלבש בכלים מפני שכן הוא הכוונה העליונה וזהו מאין ליש בכללות המשכתו, ומ"מ הוא בתגבורת העלי' וע"י הכלים הוא בבחי' הנחת עצמותו וע"י שמחליפי' טבעם ה"ה מתחברים ומובן איך שיש באו"כ ב' מיני ההתכללות דהביטול שבהם מצ"ע הוא שנותנים מקום זל"ז, והביטול שעושים זב"ז הוא שמקבלים זמ"ז. ובזה יובן ראה אנכי נותן לפניכם את הברכה אשר תשמעון נשמע הוא הביטול דהכנת הכלי ונעשה הוא מצד האור בחי' יחו"ע, וזהו הזהרו בנשמע ועי"ז יהי' ג"כ בחי' נעשה וביטול הכלי שמצ"ע הוא מרדל"א, וזהו את הברכה אשר תשמעון ולפניכם הוא שיהי' הביטול פנימי דיחו"ע.

בס"ד. ש"פ שופטים, תרד"ע

שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' נותן לך לשבטיך כו', צדק צדק תרדף למען תחי' וירשת כו', וצ"ל מה"ע השופטים ושוטרים, ומהו בחי' השערים שבהם צ"ל שופטים ושוטרים כו'. גם מה"ע אשר ה' אלקיך נותן לך כו'. גם מהו אומרו לשבטיך דהול"ל סתם בכל שעריך מהו או' לשבטיך כו'. גם צ"ל מ"ש אח"כ צדק צדק תרדוף מהו ב"פ צדק, וכנגד ב"פ צדק או' אח"כ ב' ענינים למען תחי' וירשת כו', וצ"ל שייכות הענינים זה לזה ושייכות כ"ז למש"א קודם שופטים ושוטרים תתן לך כו'. גם משמעות הענין הוא דירושת הארץ שייך לאומרו למען תחי' וצ"ל שייכות הדברים זל"ז כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל בענין התחברות האו"כ שהן הפכים זמ"ז, דהאור הוא בחי' אין בעצם מהותו וטבעו הוא להיות בבחי' עלי' והתכללות להיות בבחי' אין ביותר כו', והכלי הוא בחי' יש בעצם