תקצו

ביטול שהוא העלי' וההתכללות כו', והשוב שהוא בבחי' התיישבות בכלים ה"ז בבחי' יש כו', ובאמת הרי השוב הוא בא ע"י גילוי אור עליון והוא בבחי' ביטול יותר כו', וכמו גבי חיוה"ק שנא' בהם והחיות רצוא ושוב ופירש"י מוציאות ראשן למעלה מהרקיע ונרתעים מחיל השכינה כו', וכמ"ש במ"א ונת' ג"כ לעיל שם דהרצוא הוא בהאור שהוא שרשו ומקורו והשוב הוא מצד גילוי אור עליון יותר והוא שרש ומקור הכלי כו'. הרי דירידת האור עם היות שזהו מאין ליש הנה באמת הוא בחי' ביטול ודוקא בבחי' הנחת עצמותו כו' וזה נעשה בהאור ע"י הכלי כו', וכמו במשפיע ומקבל הרי דוקא הכנת המקבל הוא שגורם שהמשפיע יניח ויצמצם עצמו לירד ולהשפיע כו', וכמו"כ ביטול הכלי עושה בהאור בחי' הנחת עצמותו כו' מפני שנרגש בו כוונת נעיצת התחלה שבהכלי כו'.

קיצור. אך ביטול הכלים היא בבחי' התכללות, שאין זה ביטול בעצם כ"א מצד האור, וכמו חכם קטן לגבי חכם גדול, והוא רק פחיתות המציאות (עם היות שזהו בעצם המהות), ולכן בריחוק מן האור ה"ה בבחי' מציאות, וזהו שכלים דאצי' הן גילוי ההעלם מכלים דא"ק לפי שגם דא"ק הן בבחי' מציאות בעצם, ומ"מ ה"ז מתדמה אל האור, ויש בהכלים ג"כ ביטול מצ"ע, והוא שהן כלים לקבלה, וכמו הכנת המקבל לקבל, והוא ביטול היש, ובעבודה הו"ע כלי ריקן, והו"ע כובד ראש שקודם התפלה, וביטול היש של הכלי עושה ביטול בהאור להיות בבחי' ירידה, והוא הנחת טבע עצמו, וזה ע"י כוונת נעיצת התחלה שבכלים, וכמו כל שוב שהוא ביטול יותר והוא ע"י גילוי אור העליון יותר.

רצה) אמנם צ"ל שהאור מצ"ע (היינו גם קודם הכנת הכלי) יש בו בחי' הביטול הזה להיות בבחי' ירידה כו', שהרי זהו"ע גילוי והמשכת האור מן העצמות בכדי להאיר כו', וכמו שנת"ל פקכ"ח שיש ב' מיני גילוים דאוא"ס ב"ה הא' בבחי' גילוי העצמות שזהו ג"כ רק הארה לבד אבל הוא מה שהעצמות מגלה אור שלפי אופן העצמות כו', והב' בחי' גילוי מן העצם שלא לפי אופן העצמות כ"א לפי אופן העולמות שבא בבחי' מדה וגבול כו', לפי שהכוונה בזה הוא להאיר העולמות כו', וא"כ בהכרח שיש בו בחי' הירידה כו'. והענין הוא שזהו מה שהאור עם היותו בבחי' דביקות במקורו והוא בבחי' עלי' והתכללות כו', מ"מ כללות המשכתו הוא באופן כזה שיוכל להיות בבחי' התלבשות בכלי ואז באפשר להכלי להמשיך את האור כו', כי אם יהי' באופן שא"א להתלבש כלל בכלי' לא הי' הכלי ממשיכו כלל כ"א ע"י שכללות המשכתו הוא באופן שאפשר להתלבש בכלים כו' (והגם דכלים דתהו המשיכו אור שלמעלה מהתלבשות בכלים כו', זהו לפי שהכלים היו ג"כ לא בבחי' כלים לקבל כו', ופעולת ההמשכה הי' באופן כזה

שמצד זה דוקא הי' השבירה כו' וכמשנת"ל פרמ"ט), וזהו"ע מאין ליש בכללות המשכתו (וכמ"ש במ"א דבד"כ בחי' המשכת האור הוא מאין ליש גם בכללות גילוי הקו כו'), והוא ג"כ בחי' הביטול אל הכוונה העליונה להיות ההמשכה כפי הכוונה העליונה כו', ומ"מ עדיין יש בהאור התגברות בחי' העלי' וההתכללות במקורו כפי טבעו העצמי כו', וע"י הכלי הוא שנרגש בו הכוונה העליונה להיות בבחי' יש בבחי' ירידה והמשכה שזהו בחי' ביטול יותר מהקודם כו', וע"י כ"ז הוא שנעשה התחברות האור והכלי כו'. ונמצא