תקצה

אדמה לעליון כו', ולכאו' והלא כלים דא"ק אינם בבחי' מציאות כלל והן רק שרש נשמות דגופות וכלים דאצי' הן בבחי' מציאות כו', ואיך הוא רק בבחי' גילוי ההעלם כו', אך זהו לפי שגם כלים דא"ק אין זה שאינם בבחי' מציאות כלל, וע"כ ההתהוות דכלים דאצי' אין זה התהוות חדשה מלא מציאות למציאות כו' ועמ"ש מזה בדרוש יו"ט של ר"ה רס"ו. הרי דביטול הכלים אינו כמו ביטול האורות כו', ומ"מ הכלי מתדמה אל האור שהיא ג"כ בבחי' ביטול דיחו"ע, ועי"ז הוא בבחי' כלי אל האור כו'. והנה ביטול הנ"ל בהכלים הוא מצד האור שע"י האור והגילוי הכלי היא בבחי' התכללות וביטול בהאור כו' כנ"ל, אמנם צ"ל שיש ג"כ ביטול בהכלי מצ"ע והוא מה שהיא כלי לקבלה שזהו ע"י הביטול שבה כו'. וכמו במשפיע ומקבל הרי יש הכנת המקבל לקבל, וההכנה היא הביטול שבו כו', וכמו תלמיד היושב לפני רבו הרי דוקא ע"י הביטול שבו הוא כלי לקבל אור ההשפעה ושיוקלט בו, וכמארז"ל כל תלמיד שאין שפתותיו נוטפות מור כו', וכמו בכלי המוח הרי דוקא ע"י הזיכוך שלהם הן כלים לקבל אור השכל וכאשר מזדככים

יותר ה"ה יותר כלים לקבל את האור כו', וכמו שנת"ל פרפ"ה בכלי הגשמי כמו הכוס שע"י התוך שבו הוא מקבל בתוכה היין כו', וכמו"כ הוא ברוחניות שהתוך של הכלי הו"ע הביטול שלה כו', וזהו ג"כ ענין כוס ישועות אשא דנש"י הן כלים לאלקות ע"י הביטול שלהם כו'. ובעבודה הו"ע כלי ריקן שיוקלט בו ההתבוננות האלקי כו', וכמארז"ל כלי ריקן מחזיק מלא אינו מחזיק כו', כלי מלא הוא שמלא מרצונות טבעים ורצונות זרות דאז אינו כלי לקבל איזה התבוננות אלקי כו', וצ"ל כלי ריקן מכל הרצונות זרות דזהו"ע שבירת החומריות ושבירת הרצונות כו', והו"ע כובד ראש שצ"ל קודם התפלה, וכמארז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש להיות בבחי' לב נשבר ונדכה ועי"ז הוא כלי להתבוננות אלקי בתפלה שיוקלט במוחו ויורגש בנפשו כו' וכמ"ש בתו"א ד"ה לא תהי' משכלה, וביטול זה בהכלי הוא בחי' ביטול היש לבד והוא בהכלי מצ"ע כו', וכאשר מאיר בה האור עי"ז נעשה הביטול בבחי' ביטול דיחו"ע הנ"ל, וע"י הביטול של הכלי שזהו היפך מהותה דבעצם מהותה הוא בבחי' יש, ובהביטול ה"ה עושה דבר

היפוכה כטבע האור להיות בבחי' אין וביטול כו', הנה האור עושה ג"כ דבר היפוכו להיות בבחי' ירידה והמשכה דהיינו להיות בבחי' יש היפוך טבעו העצמי דבעצם הוא בבחי' עלי' והתכללות שזהו בחי' אין כו', ה"ה בא מאין ליש להיות בבחי' המשכה כו', וזהו שהכלי עושה בו וכידוע שהכלי ממשיך את האור כו', וכמ"ש במ"א דענין הכלים למעלה הוא כמו האברים שממשיכים את החיות והוא ע"י הכנת הכלי כו', וכמו אבר שנתקלקל ר"ל הרי מסתלק החיות ממנו וע"י תיקון האבר נמשך בו החיות כו', כמו"כ הכלים למעלה ממשיכים את האור והיינו ע"י ההכנה והביטול שבהם ה"ה ממשיכים את האור, והיינו שיהי' בבחי' יש בבחי' ירידה והמשכה כו'. והנה באמת זה שהאור הוא בבחי' ירידה והמשכה ה"ז בחי' ביטול בהאור, והביטול הוא בבחי' הנחת עצמותו שמניח עצמו וטבעו לעלות למעלה ולהיות בבחי' ירידה דוקא כו' (והוא ביטול עליון יותר מהביטול דעלי' והתכללות של האור כו'), והוא הביטול אל אמיתת הכוונה העליונה דלא לתהו בראה אלא לשבת יצרה כו', וזה נעשה בהאור ע"י הכלי לפי שאמיתת הכוונה הזאת

הוא בהכלי דנתב"ס כו' וכמשנת"ל פרמ"ז ורמ"ח, והגם שהירידה הוא שנעשה האור בבחי' יש כו', הנה באמת הו"ע הביטול כו', וכמו בכל רצוא ושוב דלכאו' הרצוא הוא בחי'