תקפה

(ודוקא מבחי' ציור האור אנו יודעים מציאות העצם וכמו אור השמש ואור היום או אור הנר הרי מן ציור האור אנו יודעים את העצם מהו כו', דכמו"כ הוא ברוחניות כשאנו יודעים ומשיגים אופן האור והגילוי נוכל לידע מזה עכ"פ מציאות העצם כו'), דמשום כ"ז נק' צורה עצמיות כו'. וכדמותינו הן בחי' הכלים שאינם בבחי' דביקות במקורן כו', וגם לגבי האור דהתהוות הכלים הוא מהאור וכידוע דמהתעבות האור נעשה הכלי כו', ה"ז בחי' צורה מצורה שהיא צורה נבדלת כו', וי"ל דעם היות שלכאו' הכלי הוא דבר נבדל מן האור, הנה באמת הרי יש שייכות הכלי אל האור כו', וכידוע בענין אותיות דתושב"כ שצ"ל דוקא באותיות אלו ובתמונה זו דוקא כו', וכמ"ש במ"א ההפרש בין תושבע"פ לתושב"כ דבתושבע"פ אין האותיות עיקר משא"כ בתושב"כ צ"ל דוקא אלו האותיות כו', והיינו שהן מורין על אופן ההמשכה כו'. והדוגמא מזה הוא בבחי' כלים דאצי' שיש להם שייכות אל האור והיינו שמורים על האור כו' (ועמשי"ת לקמן ד"ה זה יתנו כו'), וכמשנת"ל פרפ"ו בכלים דז"א שהן בחי' גווני האור כו' וכמ"ש במ"א,

ומ"מ בד"כ זהו בחי' צורה מצורה לבד שגם האור הוא בחי' צורה לא עצם כו', ולכן באמת אינו דומה הכלים לגבי האור שהוא מעין העצם, משא"כ בהכלים הגם שמורים על האור מ"מ הרי אינם מעין עצם האור שהאור הוא בבחי' פשיטות והכלים הן בבחי' מציאות כו', וגם האור בא ע"י הכלים בבחי' מציאות כו', הרי שבהאור עם היותו גילוי אור ובבחי' ציור כנ"ל, מ"מ הרי התגברות העצמיות בו שהוא בבחי' פשיטות, ובכלים הגם שמתארים את האור, מ"מ הרי זה התגברות הכלים על האור להיות בבחי' מציאות כו', ועש"ז נק' כדמותינו לבד כו'. אמנם כללות ענין הציור והתמונה עיקרו הוא בבחי' הכלים וב' המדרי' בצלמנו וכדמותינו הכל הוא בבחי' הכלים כו', דהנה האורות בכלל הן בבחי' פשיטות ובבחי' בל"ג והכלים הן שמגבילין ועושין ציור בהאור כו', אך בצלמינו הוא בחי' צורה עצמיות והיינו הצורה הראשונה שנחקקה בהעצם כו', וכדמותינו הוא בחי' צורה מצורה שנבדל מן העצם כו'. ויובן עד"מ מן צורת החותם דהנה אותיות החקוקים בחותם הן נחקקים בשעוה כשחותמין בה באותן הצירופים ממש לא יוסיף

ולא יגרע בה. ואע"פ שהציור והתמונה בהצירופים אחד הוא בחותם ובשעוה, מ"מ הפרש גדול יש ביניהם שהאותיות שבחותם הן במהות חומר החותם עצמו, ואע"פ שהאותיות הן רק ציור שבחותם מ"מ ה"ז בחי' צורה עצמיות והיינו שמצוייר בהעצם כו', והוא הנק' צלם וכמו צלם האדם שצורתו צורה עצמית היא, דאע"פ שגם היא אינה רק ציור בגוף החומר, מ"מ הרי הציור הזה בהעצם הוא כו', אבל אותיות שבשעוה שנחקקין מהאותיות שבחותם ה"ז צורה שנחקקה מצורה ה"ז בבחי' דמות דהיינו צורה נבדלת מן צורת החותם כו', וכמו דמות צורת האדם שעל הלוח שנבדל הוא מן האדם כו'. והדוגמא מזה יובן בבחי' כלים דאצי' שהן בבחי' צורה עצמיות והיינו דעם היות שהן בבחי' ציור לבד דהיינו בחי' הגבלה ובחי' מציאות דבר כו', מ"מ הרי הציור הוא בהחומר עצמו דהיינו האור כו', וכמו אותיות החקוקים בהחותם שהציור הוא בעצם חומר החותם כו', כמו"כ בחי' הכלים הוא הציור בעצם האור שאינו נבדל מן האור כו' (והנה במשל האותיות שבחותם הרי לבד זאת שהציור הוא בהעצם, עוד זאת שזהו מה שהעצם מצויר בזה והיינו

שהציור הוא העצם גופא שמצוייר בציור זה כו', ומבו' במ"א ההפרש בזה דהנה כל צורה היא בחי' התגלות כו', וזה שהעצם מצויר הוא שההתגלות אינו רק בבחי' גילוי מן