תקפב

דאצי' גם בבחי' פנימיות הכלים כו' (והגם שנת"ל פרפ"ו דפנימיות הכלים הן בחי' בל"ג כו', היינו שאין בהם ההגבלה דבחי' חיצוניות הכלים כו', והיינו בריבוי הגילוים ובכמה אופנים שונים כו', אבל מ"מ ה"ז בחי' הגבלה בהתואר וציור כו' וכמשי"ת). ומ"מ יש הפרש גדול בין פנימיות הכלים לחיצוניות הכלים דפנימיות הכלים מ"מ כל ענינם הוא לקבל את האור ולתאר את האור היינו לגלות את האור (כמו שהוא בבחי' אור עצמי כו') כמשנת"ל פרק הנ"ל, דענין האמצעי דאצי' שיהי' גילוי אור והו"ע בגין דישתמודעון בי' י"ל שזהו מבחי' פנימיות הכלים, וזה"ע ההגבלה דבחי' פנימיות הכלים בכדי שיהי' גילוי האור כו', והיינו דענין ההגבלה דחיצוניות הכלים הוא בשביל שיהי' ההתהוות מן האור, וענין ההגבלה דפנימיות הכלים הוא בשביל שיהי' גילוי האור כו', וממילא מובן דהגבלת חיצוניות הכלים הוא בחיצוניות האור, והגבלת פנימיות הכלים הוא בפנימיות האור שמזה הוא בחי' הגילוי בעולמות כו' כמשנת"ל פ' רפ"ה, וז"ע התואר שמתארים ומגלים את עצם האור כו', ועם היות שמגבילים את האור

בזה שמתארים אותו שהרי עושים תואר ותמונה בהאור כו', דהאור מצ"ע הוא בבחי' פשיטות והכלים עושים תמונה בהאור שהוא בבחי' חכ' וחסד כו' וכמשנת"ל, עכ"ז הרי ההגבלה הוא שמגבילים את האור לעצמן (וכן לגבי אצי' בכלל שהו"ע השתל' הספי' בספירות עצמן כו', וכמו"כ להיות הגילוי בעולמות ע"י העבודה דנש"י כנ"ל פ' רפ"ה), ופעולת ההגבלה לצורך בי"ע הוא מבחי' חיצוניות הכלים כו'. והגם דההגבלה דפנימיות הכלים הוא הקדמה אל ההגבלה דבחי' חיצוניות הכלים שלצורך בי"ע כו', דאם לא הי' תואר ותמונה בהאור לא הי' אפשר להיות ההגבלה דחיצוניות הכלים לצורך התהוות הנבראים בע"ג כו', כ"א ע"י שבתחלה בא האור בבחי' הגבלה להיות בבחי' תואר ותמונה שזהו ע"י פנימיות הכלים דוקא שמקבלים את האור ומתארים אותו בבחי' חכ' וחסד (ועם היות שזהו בלתי מוגבל עדיין כו', והבל"ג אינו רק בההתפשטות כמו כללות האצי' דא"ס להתפשטותן כ"א ביכולת בחי' החכ' והחסד בבחי' א"ס כו', ומ"מ הוא בבחי' חכ' וחסד כו'. והענין הוא דהנה מה שאנו אומרים דפנימיות הכלים הוא רק מה שבכוחו

ויכולתו כו' וכמשנת"ל פרפ"ו בענין ש' אלקים כו' הרי באצי' אין זה כמו בעצמות וגם לא אפי' כמו בהמדרי' שלמעלה מאצי' דשם לא יש חילוקי מדרי' ואותה המדרי' שיכולתה בבחי' החכ' יכולתה גם בבחי' החסד כו' (ובעצמותו ית' הוא שהעצמות יכולתו בבחי' החכ' והחסד וכה"ג לא שהן בו מדרי' חלוקות ח"ו), משא"כ באצי' הרי הן במדרי' חכ' וחסד כו', רק שאינו בבחי' פועל החכ' והחסד רק מה שביכולתו להתחכם ולהתחסד עד"מ אבל מ"מ הוא בבחי' חכ' וחסד כו' (ועמשנת"ל פקכ"ד), ואיך שנא' בהאור בעצם אם הוא בבחי' פשיטות לגמרי א"ל, הרי בכלים בודאי הוא כן גם בבחי' פנימיות הכלים שעושים תואר ותמונה בהאור שהוא בבחי' חכ' וחסד רק שאינו כמו בפועל כ"א מה שבכח ויכולת כו'), ועי"ז יכול להיות ההגבלה דחיצוניות הכלים להיות התהוות הבע"ג כו'. הרי כ"ז הוא בבחי' הכנה לבד שאין זה פועל כו', וכמו שאו' הכין ופעל זהרי חמה הרי הכין אינו פועל כו', ובשרשו הוא התכללות כל ההשתל' כמו שכלולי' במחה"ק דא"ק שזהו בבחי' הכנה כו', וכמ"ש מי עשה ופעל קורא הדורות מראש דבחי'

קריאה והמשכה מא"ק הוא בחי' פעולה כו', וכמו שכלולים בא"ק הוא בבחי' הכנה כו', והיינו בהתהוות הכלים וכידוע דהתחלת הכלים הוא בא"ק דעש"ז נק' אדם