תקעט

להוות הרי זה בבחי' בל"ג (והי' יכול להיות בכמה אופנים שונים כו'), וגם הוא בחי' אור עצמי שבלתי מוגבל כו'. ובד"כ בחי' ש' הפעולה הוא בבחי' המל' שבכל ספי' כו', וכידוע דבכל ספי' הט"ס שבה הן למעלה מבחי' הגילוי ורק בחי' המל' שבה היא בחי' הגילוי כו', ומבו' במ"א דהכלים דז"א הן רק בחי' גווני האור והיינו בחי' הגוון המורה רק על העצם לא לפעול איזה דבר כו', והפעולה היא רק בבחי' כלי המל' שבה שזהו בחי' ש' הפעולה, אבל הכלים דעצם הספי' הוא בחי' ש' התואר שבזה מתאחד עצם האור שלמעלה מבחי' השפעה וגילוי כו'. וזהו ג"כ ההפרש בין נשמות למלאכים דשרש המלאכים הוא מחיצוניות הכלים שזהו בחי' ש' הפעולה בלבד ע"כ הן רק שלוחי השפע בעולם כו', אבל הנשמות שרשן מבחי' פנימיות הכלים שהוא ש' התואר המתאר את האור ע"כ הנשמות בירידתן למטה עיקר ענינם הוא להמשיך גילוי אלקות בעולם כו'. וי"ל שזהו מה שנש"י נק' ציון וכמו ולאמר לציון עמי אתה ופי' ציון הוא ל' סימן והיינו שזהו ציון וסימן לאוא"ס ב"ה (ובמ"א מבו' שזהו בחי' רצון פשוט שבנש"י כו'),

ומה שנק' ציון הוא ע"י תומ"צ וכמ"ש בפסוק קודם ואשים דברי בפיך כו' וכמשנת"ל ס"פ רפ"ב, והיינו דתומ"צ הוא המשכת אור עצמי ושעי"ז דוקא הוא הגילוי בעולמות כו', וההמשכה היא ע"י נש"י דוקא שז"ע ש' התואר שמתאר את העצם כו'.

וע"פ הנ"ל יובן מ"ש ואתחנן אל ה', דהנה ואתחנן הוא ל' תפלה, דתפלה הוא בבחי' מל', וכידוע ההפרש בין תפלה לתורה דתפלה נק' חיי שעה ותורה חיי עולם כו', דחיי שעה הוא בחי' מל' מקור הזמן וכמ"ש מלכותך מכ"ע וממשלתך בכל דור ודור כו', ולכן תפלה היא בבחי' העלאה מלמטלמ"ע שגם ההמשכות הן בדרך מלמטלמ"ע כו', דז"ע דכל ענין התפלה הוא זיכוך הכלים ועי"ז הוא ההמשכה כו', משא"כ תורה היא חיי עולם כמש"א וחיי עולם נטע בתוכנו כו' שהוא בחי' המשכה מלמעלמ"ט, ואין זה שבא ע"י זיכוך רק שלא ע"י יגיעה כו', וה"ז כמו ע"ד מי שכלי שכלו טוב בעצם שא"צ יגיעה כו', וזהו הפרש בין חוני המעגל להרשב"י ע"ה דמצינו בחוני שפעל המטר בתפלתו וכדאי' במשנה דתענית עג עוגה כו' ואח"כ אמר לא כך שאלתי לא כך שאלתי עד שירדו כתיקונן כו', והיינו לפי שהי' ע"י העלאה מלמטלמ"ע ה"ז תלוי לפי אופן הכנת המתפלל כו', משא"כ ברשב"י דאי' בזהר פ' אחרי זימנא חדא הוה צריך עלמא למטרא ואתו לרשב"י ואמר דרוש בענין יחוד זו"נ ואתי מיטרא מיד וכתיקונן כו', והיינו לפי

שזהו בכח התורה בבחי' המשכה מלמעלמ"ט שבא שלא ע"י יגיעה שאינו תלוי בהכנת המקבל כו'. וזה"ע ואתחנן אל ה' דהנה אי' במד"ר דבעשרה לשונות של תפלה המדרי' היותר עליונה הוא ל' ואתחנן שהוא ל' מתנת חנם, והיינו שההמשכה הוא בבחי' מלמעלמ"ט כו', שזהו ההמשכה שלא ע"י העלאה כו', והגם שזהו ע"י תפלה הנה מ"מ ההמשכה היא מצ"ע שמשו"ז נק' מתנת חנם כו' (וכמ"ש במ"א בענין תפלה למשה), והענין הוא דהנה כוונת משה הי' להמשיך בחי' אור עצמי בנש"י כו', דז"ע מה שבקש אעברה נא ואראה את הארץ שרצה לפעול בנש"י שיהי' בכולם בחי' הראי' שהוא בחי' אור עצמי כו', ואז היו כל הגילוים באופן אחר לגמרי כו' וכדאי' במד"ר שאם הי' משה מכניסן לא הי' החורבן כו', וזהו אומרו ל' ואתחנן דוקא שהוא בחי' מתנת חנם שיהי' בבחי' המשכה מלמעלמ"ט כו', ואו' ואתחנן אל הוי' דהיינו המשכת אור