תקעז

דלפעמים הוא משכיל ומתחכם בנקל ולפעמים מצד איזה כיווץ בנפשו שאינו מסוגל כ"כ להתחכם ומייגע כלי מוחו ביותר עד שישכיל כו', הנה השכליים האלו אינם בערך כלי שכלו בעצם כו', והיינו מפני שכלי מוחו אינם מסוגלים כ"כ להתחכמות ובא רק ע"י יגיעה ואין זה כמו השכליים שבאים מצד טוב הכלים כו', ומה שמבואר במ"א שהיגיעה מגיע דוקא בעצם כח ההיולי העצמי, ג"ז אמת שיכול להיות בזה איזה יתרון כו' (והיינו כשהוא ביגיעה יתירה מיט א אוועק גיגעבנקייט ביותר על הענין כו'), והעיקר הוא בכלי שכליים טובים בעצם שע"י יגיעה מגיע עוד אל העצם כו'), ובד"כ ה"ז רק פעולת כלי מוחו מה שפועל ועושה להתחכם באיזה דבר, וכמו הפעולה לגבי הזולת היינו ההשפעה ה"ז חיצוניות הכלי לבד, הגם דההשפעה היא כפי אופן העצם כו', דכפי כח חכמתו בעצמו מראה כחו בהשפעה כו', מ"מ ה"ז באין ערוך לגבי עצמו כו', כמו"כ ההשפעה לעצמו היא רק חיצוניות הכלי והיא בחי' הפעולה לבד כו', ויש שיעור והפסק לההשכלה שכבר ישנה במוחו גם אם יתחכם בזה ביותר יש לזה שיעור והגבלה כו', להיות

שהאור הנמשך בזה הוא רק חיצוניות האור שלכ"ז יש מדה וגבול כו'. אך שם התואר הוא בחי' פנימיות הכלי היינו מה שכלי מוחו הוא בחי' כלי קיבול לקבל ולהעמיק בכל חכ' ושכל להשכיל בו בכל פעם שילמוד אע"פ שאין עדיין מציאות חכ' במוחו, זהו הנק' שם התואר מה שיתואר בעצם הכלי של החכ' בכלל ולא שנק' חכם ע"ש לימוד החכ' בפרט בלבד אלא כל חכ' ושכל ישכיל לעומקו יותר מזולתו מפני שכלי המוח מוכן ביותר לקבל כל דבר חכ' ושכל להשכיל ולהתחכם בו כו', וה"ז כמו כח ההיולי שזהו מה שביכולתו להתחכם שאין בזה עדיין השכלה במציאות רק הוא כח היולי להשכיל ולהתחכם בכל דבר חכ' כו'. כמו"כ פנימיות הכלי הוא מה שהכלי היא בהכנה טובה לקבל כל דבר חכ' ולהתחכם בה כו', ובכח ההיולי הנ"ל שהוא כח המשכיל ה"ז שם העצם שזהו הנק' חכם מצד עצם כח חכמתו שביכולתו להתחכם בכל דבר חכ' ושכל וכל רז לא אניס לי' כו' (ועמשית"ל פ'), ובהכלי מפני שאין זה חכ' ושכל עצמו אלא שהוא בחי' כלי לקבל כללות כל אור שכל וחכ' ה"ז נק' שם התואר שמתאר את כח עצם כלי החכ' כו', והאור

המאיר ומתלבש בזה הוא אור עצמי שלמעלה הרבה מהאור הבא בבחי' השפעה וגילוי בחיצוניות הכלי ובפרט הבא ע"י יגיעה כו' כנ"ל, וזהו ג"כ ענין שם התואר שמתאר את האור העצמי המתלבש ומתאחד בהכלי כו'. והנה האור העצמי שבפנימיות הכלי אין זה מורגש (להיותו בעצם הכלי שלמעלה מבחי' גילוי כו') אך קצת הרגשה יכול להיות בזה, דלפעמים כשמשכיל איזה השכלה ה"ה מרגיש בזה עומק גדול ונעלה מאד שאינו בא גם בבחי' השכלה עדיין ומכ"ש שאינו בהשגה, והוא בעצמו אינו יודע עדיין מה הוא כי אין בזה שום תפיסא עדיין גם לא בהשכלה, והוא כמו אור בלי שום ציור עדיין כו', ובמשך זמן ה"ז בא בהשגה והיינו מפני שמתעבה ומתגשם הענין ובא בחיצוניות הכלים (עס ווערט ארא(געטראגען) ה"ז בא לידי השגה, ואז הוא מרגיש שזהו העומק שהרגיש תחלה בהשכלת הענין כו' (דאס איז דער ענין און אזוי האט זיך בא עם גיהערט) (ומובן שבהשגת הענין אינו נרגש הדקות שהי' תחלה כו', ויכול להיות שאחר ההשגה ירגיש הדקות שהי' מקודם ויהי' בבחי' תפיסא קצת כו'), ובפנימיות הכלי אין השכליים בבחי'

הגבלה, הא' מפני שזהו מה שבכחו ויכולתו להשכיל שאין בזה הגבלה כ"כ כו', והב' מפני שזהו אור עצמי כו'. וכמו שהוא בשכל כמו"כ הוא