תקעד

קיצור. ומ"מ הרי האור הוא בבחי' המשכה ובבחי' מציאות, והוא ע"י הכלי, וכמו הנשמה שטבעה לעלות למעלה וירדה להאיר את הנה"ב, והוא ע"י הכנת הנה"ב, וז"ע כובד ראש קודם התפלה שזהו השבירה כללית דנה"ב והו"ע תשו"ת, ועי"ז מאיר בו הנה"א בתפלה להחיותו ולקרבו בבחי' אהבה לאלקות, והנה"א הוא בבחי' ירידה בזה ממדרי' עבודתו בעצמו למעלה, וכן בהכחות כח השכל בעצם הוא אין ובטבע העלי', וכשכלי מוחו מוכנים ה"ה יורד ומתלבש במוחו, והוא נעשה בבחי' מציאות ונבדל מן העצם שלו שהוא בחי' אין.

רפד) והנה ממשנת"ל מובן שהאורות והכלים הן ב' הפכים בתכלית שהאור הוא בבחי' אין בעצם (שהוא מעין מקורו כו') והוא בבחי' אין ועלי' במקורו (שזהו ג"כ בכללות האור כו' כנ"ל פ' רפ"ב) וזהו בבחי' אין ביותר כו', והכלי היא בבחי' יש בעצם מהותה והיא בבחי' ירידה כו', שהרי כל ענין אצי' הכלי הוא להיות בחי' המציאות כו', ומשו"ז נאצלה מאוא"ס ב"ה שלא בבחי' דביקות במקורו בכדי להיות בחי' מציאות דבר והוא בחי' החכ' והבינה וחסד כו' שזהו בבחי' הכלי דוקא בבחי' מציאות דבר כו', ומזה נתהווה בחי' חו"ב דבי"ע כו'. וכנודע דכל ענין הע"ס דאצי' הוא לאנהגא בהון עלמין כו', שהרי מאוא"ס עצומ"ה אינו בערך כלל שיהי' התהוות העולמות כ"א ע"י אמצעות הע"ס דאצי' שנתהוו מאוא"ס ע"י צמצום הראשון שהי' באוא"ס ב"ה כו', והעיקר הוא מבחי' הכלים שהן בבחי' מציאות דבר בבחי' חו"ב ומזה נמצא בחי' חו"ב בבי"ע כו', ועם היות דחו"ב דבי"ע אין ערוך לגבי חו"ב דאצי' (גם בבחי' הכלים כו'), מ"מ מאחר שזהו בחי' חו"ב במציאות עכ"פ ה"ז מקור להיות חו"ב בבי"ע

כו', וכמ"ש בתו"א ד"ה פתח אלי' ע"ד המזל המכה ואומר גדל כו' (ועמשנת"ל פקל"ב), ומשו"ז נתהוו הכלים בבחי' מציאות שזהו בכללות בחי' הכלים כו', וגם שהם בבחי' ירידה והמשכה כו'. וא"כ לא יובן כלל איך יתחבר האור עם הכלי מאחר שהן הפכים זמ"ז, וכמו רוח האדם העולה למעלה בבחי' אין וביטול כו' ורוח הבהמה היורדת כו' (והן בחי' מ"ה וב"ן כו' וכמשנת"ל פרמ"ט), ואנו רואין שיתחברו ויתאחדו ביותר היינו בבחי' אור וחיות פנימי ממש כו', וכמו בנפש וגוף שהגוף חי ממש מהנפש ואינו רק כמו לבוש אל הנפש דלבוש הוא רק שמלובש בו דבר חי, משא"כ בגוף ונפש הרי הנפש מתלבש ממש ומתאחד בו עד שהגוף עצמו חי ממנו כו', וכמו"כ הוא ביותר למעלה וכמא' וכמה גופין תקינת לון כו' וההוא נביעו איהו כנשמתא לגופא, דהכלים נק' גופים וההוא נביעו איהו כנשמתא לגופא בבחי' אור וחיות פנימי ממש כו'. אלא צ"ל שיחודם בא ע"י בחי' אמצעי שכלול מב' הפכים שלהם כו', וענין הממוצע הזה הוא בהאורות והכלים גופא, והיינו שיש בכלי מבחי' האור והוא בחי' הביטול וההתכללות מיש לאין

כטבע האור, ויהי' בהאור מבחי' הכלי דוקא היינו שיומשך מאין שלו להיות בבחי' יש והתפשטות למטה, והיינו שהאור והכלי מחליפים טבעם ועושים כל א' פעולת זולתם ההפכי דוקא אז יוכלו להתחבר יחד, והיינו שמצד בחי' ההתכללות שכלול כ"א מבחי' מנגדו יוכלו להתייחד כא' ממש כו', כמו אש ומים מצ"ע שהן הפכים לגמרי א"א שיתחברו כלל, אבל אם האש מורכב מחלקי המים והמים מחלקי האש יבאו בגוף א', וכמו הוציא אש ממים ומים מאש כו', ואי' במד"ר נטל אש ומים ופתכן זב"ז ומהם נעשה הרקיע כו', וכמו