תקע

זהו האוא"ס שלפני הצמצום הכלול בעצמותו שזהו בחי' אפס, וגם לפי משנ"ת דאוכם הוא שרוצה להיכלל יש בזה ב' מדרי' הא' שאין לו מקום בפ"ע ועם העצמות היינו בהרצון לעלות ולהיכלל יש לו מציאות, וזהו אין זולתך, והב' שגם עם העצמות אין לו מציאות בעצמו, וזהו אפס והוא בפנימיות הכתר.

רפב) ולפי הנ"ל י"ל דג' מיני ביטול הנ"ל הן בהג' מדרי' שבהאור כמשנת"ל פכ"ט שיש בהאור ג' מדרי', הא' כמו שכלול במקורו שהוא בחי' חד ולא בחושבן כו', והב' כמו שמתגלה ממקורו קודם שמתלבש עדיין בכלים כו', והג' בהתלבשות האור בהכלים כו', דלפי הנ"ל הג' מדרי' אלו הוא ג' מיני ביטול הנ"ל. וכל הג' מדרי' הן שהאור הוא בבחי' אין רק שהמדרי' הג' היא המדרי' היותר גבוה בבחי' הביטול שזהו בבחי' אפס ממש כו', והנה בהאור המתלבש בהכלים הביטול הוא שהוא בבחי' אין להיותו גילוי מן העצם ה"ה כמו העצם שלא בבחי' מציאות כו', והביטול הב' דהיינו בחי' אין מצד שנרגש בהאור איך שהוא לבדו הוא ואין זולתו זהו בהאור כמו שהוא למעלה מהתלבשות בכלים (והיינו בבחי' החכ') לא בהאור המתלבש כו', וכנ"ל פמ"ב דבבינה הוא רק בחי' ההודאה בבחי' ד"ע אבל בעצם הוא בחי' ד"ת כו'. והענין הוא כמ"ש במ"א בענין הדעת שיש בזה ב' מדרי' הא' בחי' הדעת העומד תחת חו"ב כו', וענין הדעת הזה הוא הרגש המקור דסדר השתל' (דלהיות שהחכ' מאין תמצא בבחי' יש כו', והדעת

הוא שיהי' נרגש האין כו' וכמ"ש במ"א) שזהו בחי' ד"ת כו', וכמו מאצי' לבי"ע בחי' ד"ת הוא שנרגש בנבראים בחי' האין האלקי המהווה כו' כנודע, כמו"כ מן המאציל אל האצי' בחי' ההרגש דמקור ההשתל' ה"ז בחי' ד"ת לבד כו', והמדרי' הב' בדעת הוא שעומד תחת הכתר היינו פנימיות הכתר כו', והוא הרגש בחי' העצמות שלמעלה מבחי' מקור להשתל' דשם הוא הדיעה האמיתית דלמעלה יש ולמטה אין דכולא קמי' כל"ח כו', וע"כ עיקר בחי' ד"ע הוא בבחי' החכ' דמוחין דאבא הן למע' מהשתל' כו', אבל בחי' בינה שהיא מקור ההשתל' ה"ז בחי' ד"ת כו', וכמו שהוא בחכ' כמו"כ הוא בבחי' חיצוניות הכתר כו', רק ששם הוא בבחי' עלי' והתכללות כו' וכנ"ל פ' רפ"א בענין או"מ ואו"פ כו'. ואמיתית הביטול דבחי' עלי' והתכללות דהיינו בחי' אין ממש העיקר הוא בבחי' האור שאינו בגדר התלבשות בכלים כו' כנ"ל, אמנם בחי' אין וביטול זה דבחי' עלי' והתכללות ישנו בכללות האור גם בהאור המתלבש בכלים דלהיות שסיבת העלי' הוא מפני שדבוק במקורו ע"כ הוא בבחי' עלי' למעלה ליכלל במקורו ולא להיות למטה

בבחי' דבר לעצמו כו', הרי כללות האור הוא בבחי' דביקות במקורו, וע"כ בכללות האור גם בהאור המתלבש יש בו טבע העלי' וההתכללות במקורו (והוא ענין העלי' כמו שנת"ל פר"פ באופן הא' בפי' אוכם הוא כו') שזהו בבחי' אין יותר מכמו שהוא בהאור מצ"ע להיותו מעין העצם כו', רק שבהאור כמו שהוא בעצם (היינו כמו שהוא למע' מגדר הכלים כו') ה"ז בבחי' אין ממש ובהאור המתלבש בהכלים אין זה בבחי' אין ממש דמשו"ז הוא בבחי' התלבשות כו' (לפי הנ"ל י"ל דמ"ש בסש"ב פי"ט בענין החכ' שהוא חפץ ליכלל ומ"ש בפל"ה בהג"ה, הן ב' מדרי' ביטול בחכ' זה למעלה מזה כו' וחיצוני' החכ' הוא בחי' ראשית ההשתל' כו'). היוצא מהנ"ל דהאור בעצם הוא בחי' אין לפי שהוא מעין העצם כו', ויש בו טבע העלי' דהיינו להיות בבחי' אין ממש כו'.