תקסד

שזהו מעצמות ש' מ"ה ומבחי' שלימות העצמות כו' כנ"ל פרע"ז, ולכן אליו הי' אפשר להיות התגלות הדיבור כו', והוא המשיך הגילוי אל ראשי המטות כו'. דהנה ראשי המטות הן בחי' מוחין שבמדות כנודע, וידוע דמוחין דז"א הן מבחי' נה"י דאימא שז"ע חיי המלך דמשם הו"ע הנדרים כו', ומשה המשיך להם מבחי' החכ' והוא מבחי' עצמות ש' מ"ה להיות ביכולתם להתיר הנדר כו', ונא' דוקא אל ראשי המטות דהמשכה זו הוא בבחי' המוחין כו', אך זהו ע"י משה דוקא שאליו הי' הגילוי והוא המשיך גם לראשי המטות כו', וזהו זה הדבר אשר צוה ה' כו' זה הדבר הו"ע משה נתנבא בזה בחי' גילוי המהות כו' ואו' אשר צוה ה' בחי' ש' מ"ה שנמשך להם ע"י משה כו', ואפשר שזהו בחי' ש' מ"ה כמו שבא בהתלבשות וכמו תושבכ"ת כנ"ל פער"ה. וזהו וידבר משה אל ראשי המטות דכללות ענין הנדרים הו"ע שמאל דוחה, והתרת נדרים הו"ע ימין מקרבת שגם היש הגשמי יהי' נכלל בקדושה והוא מבחי' חכ' דוקא ומבחי' עצמות ש' מ"ה כו', ולכן לא נא' דבור ה' אל משה משום שהתגלות זאת הוא רק למשה לבד כו', ומשה המשיך הגילוי אל ראשי שהן בחי' המוחין להיות בהם ג"כ הגילוי דש' מ"ה, וזהו זה הדבר אשר צוה ה' כו'.

קיצור. ועפ"ז יובן מ"ש וידבר משה אל ראשי המטות, דהנה המאכל הגשמי הוא מנוגה שמעורב טו"ר, וניכר בפעולתו והוא להיות דבתהו הי' יש וביטול ע"כ בשבה"כ הוא תערובות טו"ר, וכשאינו יכול לברר ה"ה נודר ופורש עצמו מזה שעי"ז ג"כ נעשה בירור אך חכם מתיר את הנדר שהיש יהי' בבחי' ביטול, והוא הביטול שבבחי' התיקון, וזהו וידבר משה ש' מ"ה דתיקון.