תקסא

שנושא הכל, כי האור הוא רק בל"ג, להיות כי הגבלה באור הוא הגדרה, וה"ה מושלל מזה. אמנם בעצמות הכל בבלתי מציאות נמצא כמו העצמות, וע"כ נושא את הכל, וזהו שלימות העצמות, ומזה הוא ההתכללות בכלים שיש פרטים וכ"א מקבל מהאחרת, וכולם ביחד דוקא הן ד"א, וזהו שלימות, וי"ל דכמו שהתהוות היש הוא מעצמות כמו"כ ההתכללות שבכלים הוא מעצמות.

רעז) והנה בש' מ"ה יש ב' מדרי' עצמות ש' מ"ה והארת ש' מ"ה כמשנת"ל פ' עד"ר דש' מ"ה כמו שבא בבחי' בקיעה דמצחא דא"ק הוא בחי' הארת ש' מ"ה, ונק' הארה מפני שבא בבחי' דילוג ובבחי' התעלמות, ע"כ עם היותו עצמי נק' בשם הארה מפני שאינו העצם כמו שהוא, והענין הוא כנ"ל פ' ער"ה שהוא הרגש מציאות העצמות, וכמו בתושב"כ שנרגש בזה מציאות העצמות דאלקות כו', ומציאות הוא הארה כנודע, אך בחי' ש' מ"ה קודם הבקיעה הוא בחי' עצמות ש' מ"ה שהרי זהו העצם כמו שהוא, והוא מבחי' ש' ע"ב דא"ק וכנ"ל פרס"ג. וי"ל דהתכללות זאת שמצד הכלים הוא מבחי' עצמות ש' מ"ה, והענין הוא דעצמות מ"ה הוא כמו בחי' העצמות דא"ס כו', דהנה ידוע דתי' מה סובל ב' ענינים הפכים א' מה ל' מהות וכמו מהו, והב' ל' העדר המהות וכמו מה פשפשת כו', והיינו דענין הביטול דמ"ה אינו בבחי' העדר המהות לגמרי היינו שלא יש כלל מציאות דבר כו', כ"א שיש מהות ומציאות דבר והוא בבחי' ביטול בתכלית בלי שום מהות ומציאות בעצמו כלל וכלל כו' (שכן הוא אמיתית ענין הביטול דתיקון

וכמשי"ת), וכמו מרע"ה שהי' בבחי' מציאות (שהרי דרכו והילוכו בקדש הי' בבחי' טעם וידיעה כו', וכמ"ש במ"א בענין טענתו אד' למה הרעות כו'), והי' בבחי' ביטול בתכלית בלי שום מציאות בעצמו כלל וכלל, וכמו והאיש משה עניו מאד וכמו ונחנו מ"ה כו' (ולכן הי' בבחי' כלי לאוא"ס שקבל מבחי' עצמות אוא"ס וכמו משה קבל תורה כו' ועמד על עמדו כו' הן בנשמתו והן בגופו כו' וכמ"ש פה אל פה אדבר בו כו', שזהו רק מפני התכללות ב' הפכים הנ"ל), וזהו ההפרש בין עניו ושפל, דשפל הוא שאינו בבחי' מציאות כלל כ"א בבחי' ביטול בבחי' העדר המציאות לגמרי, ועניו הוא שהוא בבחי' מציאות והוא בבחי' ביטול מציאותו לגמרי כו', וה"ז ב' הפכים שמצד שלימות העצמות שיהי' מדרי' פרטיים ובבחי' אחדות ממש כו', וזהו בבחי' עצמיות ש' מ"ה שבו בחי' עצמות א"ס כו'. ויש לבאר הענין ע"פ מ"ש במ"א בענין איתן האזרחי שזהו ש' ע"ב ונק' אזרחי מל' אזרח הארץ דהיינו שמאז ומקדם ואינו מחודש כו', דהנה ש' מ"ה נק' ש' מ"ה החדש, והיינו שנתחדש ע"י הבקיעה דמצחא דא"ק (וכמו הקו שנק' אור

מחודש מפני שקדמו ההעדר דהיינו הצמצום ובא ע"י בקיעת הצמצום כו', וכמו"כ בחי' ש' מ"ה שבא ע"י בקיעת המצח ה"ז בבחי' התחדשות כו' והיינו הארת ש' מ"ה כו' כנ"ל), אבל ש' ע"ב אינו מחודש כ"א הוא מאז ומקדם וכמו מקדם עד שלא נעשה כו', וי"ל דזהו כמו בחי' עתיק העתקת העצמות כו' (וכמ"ש במ"א דחיצוניות א"ק הוא בחי' אריך דכללות העולמות ופנימיות א"ק הוא בחי' עתיק כו' וש' ע"ב זהו בחי' עצמות א"ק כמ"ש בע"ח), וזהו בחי' עצמות ש' מ"ה קודם שבוקע כו', ומשם הוא שרש ההתכללות שמבחי' הכלים כו', דההתכללות שבאורות מצ"ע הוא מבחי' הארת ש' מ"ה שבא ע"י בקיעה כו', וע"כ ההתכללות היא מבחי' החלישות לבד שאין זה התכללות אמיתי' דבעצם הן מדרי' מובדלות זמ"ז כו', רק