תקנט

זהו הביטול שבא מבחי' החכ' שלמעלה מהשגה כו', מ"מ אין זה בבחי' ראי' ממש כ"א מה שהרגש האור עצמי פועל הביטול גם שאינו בבחי' ראיית המהות דעין השכל כו', וכמו תושב"כ שעושה בחי' הביטול יותר מתושבע"פ מפני שנרגש בזה האלקות כו' והוא להיותה מבחי' החכ' הנק' אמת ה' שבאה בלי העלמות והסתרים כו' (והיינו שכל הלבושים וההעלמות אינם מעלימים על העצם כו', שהרי תושב"כ מדברת ג"כ בענינים גשמיים וכמו בעה"ד שנאמרו ענינים פשוטים ומ"מ מאיר בזה האור האלקי כו'), ונרגש בזה האלקות ופועל ביטול עצמי שלמע' מהביטול שע"י השגה כו', והרי אין זה ראיית המהות דמה שנרגש בו האלקות הגם שזהו אור עצמי הרי אצלו הוא בחי' הרגש המציאות לבד כו', שהרי אינו רואה מהות האור כ"א הרגש המציאות לבד כו'. וכמ"ש במ"א המשל ע"ז כמו השומע דבר מלכות שיצא מפיו ה"ז פועל עליו ביטול גדול כאלו שומע מפי המלך בעצמו (שהביטול בזה הוא מעצם המלך כו') לפי שהן הדברים שיצאו מפי המלך כו', ומ"מ הרי אינו רואה את המלך ואינו שומע מפי המלך א"כ אין זה ראיית המהות ממש רק הרגש

המציאות לבד כו'. וכמו"כ הוא בתורה שזהו דבר ה' ממש שיצא מפי הקב"ה ה"ז עושה ביטול עצמי כו', מ"מ ה"ז מבחי' הרגש מציאות העצמות לבד כו' (דזהו בתושב"כ בפרט כנ"ל, וכן בתורה בכלל שהיא בחי' הביטול דמ"ה, וכידוע בענין תורה ותפלה שהן בחי' מ"ה וב"ן כו' וכמשי"ת, הרי בכאו"א הביטול דתורה (לאחר העבודה דתפלה) ה"ז בחי' ביטול דמ"ה כו', וה"ז רק הרגש המציאות דהאור העצמי שבתורה כו', לבד באותן שתורתן אומנתן שבהם הוא בבחי' ראיית המהות כו', וכמ"ש במ"א בענין אעברה נא ואראה כו' (ובד"כ בחי' הראי' דעכשיו היא בבחי' המציאות לבד והיינו ראיית מהות הזיו לא מהות העצם (דגם הגילוי שבאצי' הוא רק בחי' זיו לבד כו' וכמ"ש במ"א) והו"ע הארת ש' מ"ה כו', ולעתיד יהי' ראיית המהות ממש כו', ולעיל פרכ"ז נת' די"ל דלעתיד תהי' הראי' בבחי' אין אמיתי והשגה בבחי' יש אמיתי כו'), ולכן יש בזה כמה חילוקי מדרי' וכמו בחי' מ"ה דאצי' ומ"ה דברי' כו' וכמשי"ת בעה"י, והיינו לפי שהיא הארה לבד ובאה בבחי' הרגש המציאות לבד כו', וע"כ אין בהם הביטול כמו מצד עצם

בחי' מ"ה ממש כו'). וכמו"כ הוא בהארת ש' מ"ה דבכל או"א לפי ערכו המצומצם נמשך אליו הארה מצומצמת מבחי' האין האלקי בחי' מ"ה כו', וזהו מפני שבשרשו נמשך רק בבחי' מעבר והוא בדילוג גדול דמצחא דא"ק כו', ע"כ גם בהנברא אינו בא בגילוי ממש ואינו מתבטל בתכלית הביטול על בוריו ובבחי' ביטול דמ"ה ממש כו', ומ"מ סיבת ההמשכה והבקיעה היא מן התגבורת דוקא דהיינו מבחי' ש' ע"ב שהיא עצמות א"ק כו', וע"כ אעפ"י שבא רק בדרך מעבר ודילוג לבד, ה"ה פועל הביטול בכל ההשתל' עד גם בנבראים בבחי' ישות שלהם (וכמו החכמה תעוז לחכם כו') והביטול הוא מ"מ באופן הביטול דמ"ה למעלה מבחי' הביטל דהשגה כו'.

קיצור. ויש לבאר זה כמו ראי' והשגה, דראי' הגם שזהו ידיעה והרגש פנימי בכל עצמותו שנמשך בזה, ומ"מ אינו בבחי' התיישבות פנימי ממש, כמו השגה אלקית שהיא בתפיסא והתיישבות ממש והוא חי בזה שהוא מזון לנפשו, ולכן בראי' הוא חולת אהבה, ובהשגה מרווה צמאונו, וזהו מעלת האור עצמי שלמע' מכלים וביותר יובן כן בש' מ"ה שאינו ראיית המהות כ"א הרגש מציאות העצמות ומזה