תקנז

בס"ד. ש"פ מטו"מ, תרד"ע

וידבר משה אל ראשי המטות לבנ"י לאמר זה הדבר אשר צוה ה' כו', וצ"ל מפני מה לא נא' ציווי ה' אל משה דבכל הפרשיות נא' ציווי ה' אל משה וכאן לא נא' רק הציווי דמשה אל ראשי המטות כו'. ואח"כ אומר זה הדבר אשר צווה ה' ולכאו' הול"ל תחלה וידבר ה' כו', ואם א"א לגלות הציווי דה' אל משה איך אומר אח"כ זה הדבר אשר צוה ה' כו'. גם צ"ל מפני מה נאמרה פ' נדרים לראשי המטות דוקא, והגם דכל התורה אמרה משה תחלה להנשיאים ואח"כ לכל ישראל, מ"מ מאחר שבכאן נא' מפורש כן צ"ל שזה שייך לראשי המטות דוקא, גם מהו ההקדמה דזה הדבר כו' הול"ל איש כי ידור נדר כו'. גם צ"ל כללות ענין הנדרים מהו וכי לא דייך מה שאסרה תורה שבא עוד לאסור דבר המותר כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק מה שנת"ל דש' מ"ה החדש דתיקון בא בדרך בקיעה שזה ע"י תגבורת דוקא והוא שהעצם בוקע רק שבא בבחי' התעלמות כו', ועי"ז יש ש' מ"ה בכל הנבראים רק שאינו בהם בהתגלות כ"א בבחי' מעביר והיינו דעם היות שזהו בבחי' ביטול פנימי מ"מ אינו בבחי' הרגש פנימי ממש כו'.