תקנו

דהאור הקודם הוא מבחי' חסד הנעלם, והיינו הרצון בהגילוי שזהו בל"ג (והי' בגילוי גם בכח הגבול ובשרשי האורות). והצמצום בחי' גבו' הנעלמה, והוא הרצון בהתגלות כח הגבול, והקו מבחי' ת"ת הנעלם, והכוונה בו חבור בל"ג וגבול שהוא מאור הא"ס ובא במדה וגבול, ולכן הוא בחי' קו המדה וכל התכללות והתאחדות ע"י הקו, והוא מצד עצמו להיות מבחי' ת"ת הנעלם שמגיע בפנימיות הכתר והו"ע שמן הטוב.

עדר) ועד"ז יובן בבחי' הארת ש' מ"ה שבא בבחי' בקיעה דבחי' מצחא דא"ק, דסיבת הבקיעה הוא ע"י תגבורת האור דש' ע"ב שזהו בחי' עצמות האור דא"ק והוא בחי' עצמות ש' מ"ה כו', וע"י הבקיעה נמשך רק הארה לבד (ונק' הארת ש' מ"ה כו' ולא שהוא הארה לבד כ"א שהוא מתעלם כו' כנ"ל), ובא בדרך דילוג כמו ממהות למהות כו', דהגם שאינו מהות אחר (דבד"כ בבחי' ש' מ"ה להיותו בחי' אור עצמי אין בו שינוי המהות כו') ומ"מ אינו כמהות אור הראשון כו' (וכמו באור הקו בכלל שאינו בבחי' מהות אחר כו', וביותר הוא בבחי' ש' מ"ה שבד"כ הוא בחי' פנימיות הקו כו') ע"י שבא בבחי' דילוג כו', ומזה בא ההסתעפות דבחי' ש' מ"ה בנבראים ג"כ בבחי' דילוג המהות כו', דהביטול דש' מ"ה יש בכל הנבראים (והו"ע החכמה תעוז לחכם), אך אם הי' בחי' ביטול דמ"ה בנבראים בלי שינוי המהות הרי הי' בחי' ביטול זה תמידי ועצמי בבחי' ביטול כל מציאותם ממש ובלי הפסק כלל וכלל כו', לפי שהי' הביטול זה נכנס ויורד לתוך תוכם בכל חלקי אבריהם מראש לרגל בבחי' עצמיות ממש כו', והיינו

שהי' נרגש בהם בחי' העצמות דא"ס בבחי' הרגש פנימי ממש גם בגופם החומרי והיו בבחי' ביטול המציאות ממש כו', וכמו כל עצמותי תאמרנה מי כמוך כו', וכמו שיהי' לע"ל שיהי' בחי' פחד אלקי' על כל הברואים בבחי' ביטול עצמי ותמידי וכמו ובאו במערות צורים כו' מפני פחד ה' והדר גאונו הוא גילוי בחי' עצמות א"ס שיאיר בגילוי ממש לעתיד על כל הנבראים כו', וכמו שאנו מבקשים בר"ה והופע בהדר גאון עוזך בחי' רוממות העצמות דא"ס כמו שהוא מרומם בעצם כו', ובבחי' תגבורת העצמות שז"ע גאון עוזך יאיר בגילוי על כל יושבי תבל ארצך כו' וכמו ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כו', ועי"ז יהי' פחד ה' עליהם גם בחומרם בבחי' ביטול כל מהותם ומציאותם כו', וכמו פחד יצחק שהי' עצמי ותמידי להיותו מקרוב מאד כו', וכידוע בענין יראה פנימיות שזהו בבחי' קירוב כו' וכמ"ש במ"א. אך עתה לא נמצא השפע דבחי' מ"ה בנבראים רק בדרך מעבר לבד בכל אחד לפי ערכו כו' (ואין הכוונה שהוא בבחי' מעביר לבד שהרי הארת ש' מ"ה הוא בבחי' אור פנימי דזהו"ע דש' מ"ה בכלל הוא בחי' חכ', וחכ'

הוא בחי' או"פ כו', ואין זה כמו הארת בחי' א"ק שיש בכאו"א מישראל כו' שזהו בחי' או"מ כו' וכמשנת"ל פס"א, אבל בחי' מ"ה ה"ה בחי' או"פ והביטול בזה הוא בחי' ביטול פנימי כו', ומה שנק' מעביר היינו שאינו נרגש עצם ומהות האור כמו שהוא כ"א בחי' המציאות לבד ואינו נרגש בבחי' הרגש פנימי ממש כו').

וע"פ הנ"ל יובן מ"ש צו את בנ"י כו', דהנה צו הוא ל' צוותא וחבור והיינו לחבר את משה אל בנ"י דמשה הוא בחי' מ"ה וכמ"ש ואנחנו מ"ה כו', ולהיות