תקנה

להראוי רק שמדת החסד אינו מדקדק כ"כ באופן הראוי, ומי שהוא ראוי נותנים לו ריבוי השפעה ביותר כו', אך הטוב הוא הטוב בעצם להשפיע גם לשאינו ראוי וחסד הוא בבחי' הגבלה כו', אך בחי' חסד שבא"ס הוא להיות הגילוי בבחי' בל"ג כו'), ולא הי' בחי' כח הגבול ניכר כלל כו' (וגם בכח הגבול שהן אותיות הרשימו הי' בהם האור בגילוי ממש כו', שעי"ז הי' בהם עילוי שלא הי' במציאות אותיות כלל כו', וי"ל דמשנת"ל דהאור כמו שהי' כלול בעצמותו הי' בבחי' ריבוי כו', י"ל דשרשי האורות שזהו שרש בחי' או"פ כו' הי' בהם היתרון ע"י בחי' הגילוי דאוא"ס הבל"ג כו' ועמשנת"ל פכ"ז בענין האור העולה על כולנה כו'), ואח"כ הי' הצמצום שזהו הרצון בהתגלות כח הגבול והתגברותו על בחי' כח הבל"ג בכדי שיהי' בחי' המציאות כו' (וי"ל מפני שבחי' החסד יש בו מ"מ בחי' הגבלה דמשו"ז בחי' הגבו' מגביל את החסד כו' כמ"ש במ"א, ע"כ גם בחו"ג שבא"ס הגם שהחסד הוא בל"ג כנ"ל מ"מ יכול להיות התגברות הגבו' בבחי' הצמצום להעלים את האור כו'), ואח"כ נמשך הקו שהוא מבחי' ת"ת הנעלם שלמע'

מבחי' חו"ג הנעלמים כו'. ובזהר"ק אומר שהוא בחי' שמן הטוב וידוע דשמן הטוב זהו בחי' פנימיות עתיק וכמשנת"ל פר"ד, והיינו כמשנ"ת במ"א ע"פ הידוע דת"ת עולה עד כתר שזהו בבחי' פנימיות הכתר, דכמו"כ הוא גם בבחי' ת"ת הנעלם שמגיע בבחי' פנימיות הכתר שבא"ס כו', והכוונה והרצון בענין הקו הוא ההתחברות דבחי' גבול ובל"ג כו', שהרי האורות הן בבחי' מדה וגבול שיש בהן ע"ס כו', ומ"מ הן בחי' בלי גבול וכמשנת"ל פט"ז דאין זה כח הגבול שבא"ס כ"א מה שהא"ס הבל"ג שיער בעצמו להיות אור שבבחי' מדה וגבול דמשו"ז הוא בבחי' אור כו' וכל אור הוא בבחי' א"ס כו', דהרי שרשי האורות הגם שיש בהם ע"ס הרי אינם במדרי' ניכרת כלל ובבחי' התאחדות ממש כו' וכמשנת"ל פי"ט ובפרקים שאח"ז, וגם האורות כמו שהן באצי' ה"ה בבחי' א"ס להתפשטותן כו' (ועמשנת"ל פקס"א), והיינו לפי שהקו הוא מבחי' ת"ת הנעלם דענין הת"ת הוא בחי' ההתכללות כו', וע"כ יש בהקו בחי' ההתכללות וההתחברות דבחי' גבול ובלי גבול כו', ומפני שהוא הארה שבאה ע"י הצמצום בדרך דילוג אפשר להתקבל בעולמות

ומ"מ הוא בבחי' א"ס כו'. וזהו מה שהקו כמו שבא בהתגלות עושה ב' פעולות הפכיות, הא' אשר בכחו דוקא לאכללא שמאלא בימינא כו' שהוא בחי' ההתכללות והיחודים בכל האורות המסתעפים מן כתר דא"ק עד מל' דאצי' כו', וכמא' אנת הוא דקשיר לון ומייחד לון כו', עד שע"י דוקא יוחלף האור בכלי שאינו שלו כמו אור החסד בכלי הגבו' כו', והב' שנק' בשם קו המדה דוקא למדוד כל האו"כ כו', ונת"ל פכ"ח שזהו מצד רושם הא"ס שבקו כו'. ולפי הנ"ל י"ל שזהו בהקו מצ"ע היינו מצד שרשו מבחי' ת"ת הנעלם ומבחי' פנימיות ועצמיות א"ס בחי' פנימית הכתר כו', דמשו"ז יש בו התכללות דב' הפכים דגבול ובל"ג ועושה שני פעולות הפכיות כו', וז"ע בקיעת הקו שבא ע"י התגבורת דוקא דהיינו מבחי' ת"ת הנעלם שלמע' מהאור הקדום כו', ומפני שבא בדרך בקיעה דהיינו שבא בבחי' דילוג ה"ה מתקבל בעולמות להיות בהם בבחי' או"פ כו'.

קיצור. וז"ע בקיעת הקו שבא בבחי' ירידה בעצם מהותו ע"י דילוג הצמצום, ולכן מתלבש בעולמות והוא ע"י תגבורת האור, דהנה מה שחזר והאיר ה"ז אור שלמע' מהאור הקודם, וזהו גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור ב' בחי' אור,