תקנ
שלא בסדר והדרגה להיותו אור פנימי ועצמי כו'. וזהו יתרון מעלת התהו על התיקון דאורות דתיקון הן שבבחי' סדר והדרגה והן האורות דסדר השתל' כו', והאורות דתהו שבאים שלא בהדרגה יש בהם היתרון על בחי' התיקון כו', וגם האור בא בגילוי שלא בבחי' לבוש המעלים כו', והיינו שאין דבר המפסיק על האור וכמשנת"ל פרס"ה במשל הבל הדבור שאין בו הפסק כו', וכמו"כ הוא בש' ס"ג דהיינו בחי' אורות דתהו שאין בהם דבר המפסיק ומאיר האור בגילוי כו'. וזהו הטעם מה שלא הי' האור בבחי' התלבשות בכלים דהנה בכדי שיהי' התלבשות האור בהכרח שיתעלם האור בבחי' לבוש כו', דלבד מה שהכלים מלבישים ומכסים את האור כו' הנה האור עצמו מתלבש בבחי' לבוש שעי"ז יהי' באפשר שיתלבש בבחי' הכלים כו', והו"ע הנקודות דש' הוי' שזהו בחי' הלבוש כו', והן פרטי השמות דע"ב ס"ג מ"ה כו', דהנקודות הן במלואי השם דהוי' כמ"ש הפרד"ס שער השמות פ"א וידוע דהשמות הן המחברים האורות עם הכלים כמ"ש במ"א, והיינו שהשמות הן לבושי האור שעי"ז יהי' התלבשות האור בהכלים כו' (ועמשית"ל פ'),
ובתהו הוא שנמשך האור בגילוי בלי לבוש המעלים ע"כ לא הי' בבחי' התלבשות בכלים כו', והגם שנת"ל פע"ר דבהבל הדבור גם כשיוצא מקירות הלב שניכר בזה בחי' פנימיות הכחות אין הכחות עצמן מתגלים בזה רק ההתגלות הוא הדבור כו', הנה באמת עיקר הענין הזה הוא במדרי' דתיקון כו', וכמו המשל דהתלבשות הכחות שנת' שם ה"ז בבחי' התיקון כו', ולענין ש' ס"ג דתהו הוא כמו שעל הבל הדבור גופא לא יש דבר המפסיק דכמו"כ הוא בבחי' ש' ס"ג שזהו בחי' הבל הפה שאין בזה הפסק ונמשך בגילוי בלי לבוש המעלים כו', וגילוי האור הי' כמו שהוא בשרשו ומקורו לפי שאין זה בחי' העלם וגילוי שהגילוי הוא רק הארה מההעלם לא שההעלם עצמו נמשך רק הארה ממנו כו' (והיינו כאשר נמשך בסדר והדרגה ע"י הצמצום כו'), אבל בתהו לא הי' בבחי' העלם וגילוי כ"א דכמו שהוא בשרשו ומקורו כן הוא בא בהתגלות כו' וכמשנת"ל פרנ"ז, וזהו שהיו בבחי' אורות מקיפים כו'. דהנה ידוע דאו"פ ואו"מ שניהם שרש המשכתם מהאוא"ס שלפני הצמצום, רק ההפרש ביניהם דהאו"פ נמשך ע"י הפסק הצמצום וע"כ אין האור
במהותו הראשון כמו שהי' לפני הצמצום כו', והאו"מ הוא שנמשך שלא ע"י הצמצום היינו שאין הצמצום פועל בו כו', וע"כ הוא כמו בשרשו ומקורו בחי' העגול הגדול שלפני הקו כו', דמשו"ז הוא בלי גבול ואין בו התחלקות כו', וכמו"כ באורות דתהו שהי' אורות מקיפים זהו מפני שהמשכתם הוא כמו שהן בשרשן כו'. וזהו ג"כ מה שהש' ס"ג הוא מפנימיות א"ק דהיינו שההתגלות הוא כמו בשרשו כו', אך כללות הגילוי אין זה בחי' עצמות א"ק ממש דעם היות שזהו מבחי' פנימיות א"ק היינו שאינו בחי' אור חיצוני כמו האור דסדר השתל' כו', וגם בא כמו שהוא בשרשו ומקורו כו', אבל בכללות זהו רק בחי' חיצוניות א"ק, וכמו שנת"ל פרל"ו בענין עקודים ונקודים דעם היות שהע"ס דתהו הן שהע"ס כמו שהן בעקודים יצאו ונתגלו מ"מ י"ל שזהו רק בחי' החיצוניות דעקודים כו', כמו"כ בבחי' א"ק ה"ז רק בחי' חיצוניות א"ק בחי' התפשטות והתגלות לבד כו'. אבל בחי' ש' מ"ה החדש הוא בחי' באור פני מלך חיים בבחי' הפנימיות והעצמיות כו', וכמו שנת"ל פרס"ג בש' הע"ח דש' מ"ה החדש הוא מבחי' ש' ע"ב דא"ק
שזהו בחי' הטעמים דא"ק כו' דהיינו פנימיות ועצמות א"ק כו', וכמו שפנימית ועצמות הנפש נמשך ומתגלה בהפנים כנ"ל פרס"ד, כמו"כ הו"ע יאר ה' פניו אליך שבפנים העליון מתגלה כל הפנימית ממש
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.