תקמ

סדר קדשים ודעת סדר טהרות להיות דסדר קדשים מדבר בענין הקרבנות שזהו בירור דק"נ ה"ז מבחי' החכ' כו', אבל סדר טהרות הוא לטהר את הטמא זהו דוקא ע"י הדעת שמחליף מקום פנימיות הכתר כו', וזהו שאי' במד"ר כיון שהגיע לפ' אמור אל הכהנים לנפש כו' אמר משה אם נטמא זה במה תהי' טהרתו לא השיבו מפני שאין זה בכח הבירורים דתורה דאורייתא מחכ' נפקת כו', ובכל דבר הי' אומר לו טומאתו וטהרתו שזהו בירור דק"נ אבל ט"מ מגקה"ט אין זה ע"י החכ' כו', וזהו שנתכרכמו פניו של משה שלא נמצא לזה טהרה ע"י החכ' כו', כיון שהגיע לפ' פר"א א"ל זו תהא טהרתו דקידוש מי חטאת הוא בחי' ח"ע ומו"ס דא"א בחי' טלא דבדולחא כו' כמ"ש באגה"ק סי' כ"ח, וזהו"ע מים חיים דמים הוא בחי' חכ' ומים חיים זהו בחי' ח"ס בחי' פנימית הכתר כו', ומזה תהי' טהרתו של ט"מ להפך הטמא לטהור כו'. ומה שלא השיבו י"ל שזהו ע"ד שתוק כך עלה במח' כו', וכשהגיע לפ' פר"א היינו מה שנמשכה בחכ' כי גם בחי' העצמות נמשך בחכ' רק שזהו בעצם למעלה מן החכ' כו'. וזהו זאת חוקת התו' דפרה אדומה היא

בעצם למעלה מהתורה שהיא בחי' חכ' כו' ולכן נא' בה חוקה שלמעלה מטו"ד כו', ומ"מ נא' בתורה דהיינו מה שנמשך בהחכ' מה שלמעלה מן החכ' בעצם כו' ולכך נאמרה בתורה רק שנא' בה חוקה כו'. וזהו מ"ש אשר צוה הוי' דהנה ידוע דבכ"מ שנא' ב"פ הוי' הא' בז"א והב' בעתיק, וזהו וידבר הוי' אל משה ש' הוי' דז"א דזהו ש' הוי' דסדר השתל', זאת חקת התורה אשר צוה הוי' ש' הוי' דעתיק דעצם מצות פר"א היא מש' הוי' דעתיק רק שבא בבחי' החכ' כו', וזהו וידבר הוי' אל משה דש' הוי' דז"א מגלה זאת חקת התורה אשר צוה הוי' ש' הוי' דעתיק כו', והיא מצות פרה אדומה לטהר טמא מת שהטמא יהפך לטהור כו'.

קיצור. ויש מעלה בדבור שהוא גילוי שלא בדילוג, ומעלה בהארת פנים שהוא גילוי העצמות שאינו בא בדבור. וע"ד חיות האברים וחיות השערות, ושערות העלם, בפנים גילוי העצמות בדרך דילוג, ולכן נק' פנים. גם פנים ל' פונה שנפנה הפנים, והו"ע ממקומו יפן ממקומו העצמי. וז"ע פרה אדומה לטהר ט"מ שהטמא יהפך לטהור ע"י שם מ"ה בחי' עצמות, וזהו ב"פ הוי' הא' בז"א והב' בעתיק.