תקלח

המלך אינו רואה בפניו מהות ועצם פנימית נפש המלך רק בדרך דילוג כלי גשם הפנים שבפנים מלובש ומוסתר אור הפנימית כו', וכמו הרואה במראה לבד כו' (שבא ע"י הסתר ציפוי הזכוכית כו' כנודע, ומ"מ אינו דומה למראה שאין שם העצם כלל והוא רק דמיון לבד כו', משא"כ בעור הפנים הרי מלובש ממש העצם ומתגלה בדרך בקיעה שהעצם בוקע ומאיר כו' הרי יש בזה גילוי העצם רק שאינו כמו שהוא בעצם מהותו ממש כו'), ואין זה כמו בדבור שההבל להיותו רוחני ה"ה כמו כלי אל אור רוחניות הנפש דאור הנפש מתלבש בזה כמו אור בכלי כו', דכשם שחיצוניות השכל וחיצוניות המדות באים בדבור בבחי' אור בכלי באותו האופן שהדבור הוא כלי בבחי' חומר וצורה כו' כנ"ל, כמו"כ גם הפנימיות כמו עומק החכ' ועומק פנימיות הלב שבא בדבור ה"ז ג"כ בבחי' אור וכלי כו', משא"כ בהארת פנים שאין זה בבחי' אור וכלי כ"א מה שמוסתר האור בפנים כו', ומ"מ אין זה הסתר ממש כמו דבר המסתיר לגמרי, וכמו בענין הפרסאות למעלה שמהות האור מתלבש בזה רק שמסתתר בו, שזהו עד"מ אותיות הבלתי מסודרים כמו אותיות

דקמיעות וכמו משלי' וחידות כו' שמסתירים על האור לגמרי שאינו נראה כלל כו', שבאם הי' הסתר כזה הרי לא היה בזה שום גילוי כלל כו', וגם לא כמו הסתר המראה שהוא בדרך דמיון לבד כו', שהרי לא יתפעל האדם מאור פני מלך הנראה במראה כ"א כשרואה בפניו ומסתכל בו ממש שרואה בפנימיות החיות שבא בגילוי בפנים כו', רק שבא בדרך בקיעה בכלי הפנים שאינו מתגלה כמו שהוא בעצם כו', ומ"מ העצם הוא הבוקע ומתגלה בזה העצם רק שאינו העצם ממש כמו שהוא בעצמותו כו' וכמשי"ת. דכמו"כ הוא בדוגמא למעלה במ"ש יאר ה' פניו אליך שבהארת פנים זה נגלה הפנימית דש' הוי' אליך דוקא שזהו הגילוי דלנש"י שהוא בחי' פנימיות ועצמות האור כו', וכמו במ"ת דחכמת אדם תאיר פניו כו' דבאור פניך נתת לנו תורת חיים וכמ"ש פנים בפנים דבר ה' כו', דתורה הוא בחי' השפעה עצמיות כו' וה"ז בבחי' הארת פנים כו', וכמו במצות ראי' דכתי' יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך כו' דכשם שבא לראות כך בא ליראות כו' שמזה דוקא יבוא כל אור וגילוי אלקות ע"י תו"מ כל השנה בבחי' השתחוואה וביטול פנימי

ועצמי כו' וכמ"ש בלק"ת ד"ה מזמור שיר חנוכת דרוה"ר. הרי בראיית פנים נמשך ומתגלה בזה העצם רק שבא בלבוש הפנים ממהות למהות בדילוג גדול בדרך בקיעה כו' אבל זהו מה שהעצם בוקע ומאיר כו'.

קיצור. אך הדבור הוא הבל רוחני, ע"כ הוא בחי' כלי גם לעומק השכל ועומק הלב, אבל עור הפנים גשמי ה"ה מסתיר על העצם ובא בדרך בקיעה, ולא כמו פרסא שהאור מתעלם, ובפנים הוא בגילוי, רק לא כמו שהוא כ"א בבקיעה והעצם הוא הבוקע, וכמו"כ למעלה יאר ה' פניו אליך, באור פניך נתת לנו תו"ח השפעה עצמית וכן במצות ראי'.

רסו) ונמצא יובן שיש מעלה בגילוי הפנימית והעצמיות בהבל הדבור הגם שהוא בחי' הבל חיצוני מ"מ יש בזה התגלות יותר מבפנים, שהרי לא נמשך בו בדרך דילוג ממהות למהות אלא בממשות ההבל עצמו יש כח וחיות העצמיות כו', ואעפ"י שהוא חיצוני' דחיצוניות מכל מדרי' האורות שבנפש כנ"ל שהוא לבוש