תקלו

רסד) והנה יש עוד מקום שבו מתגלה כל עצם פנימית הנפש והיינו במצח ופנים, וכמו שתאיר פני האדם בהגיע לו בשורה טובה מאד או בעת שמחת לבו או כשמחדש שכל וחכ' חדשה דחכמת אדם תאיר פניו כידוע, שאז יצהיבו ויאירו פניו ביותר עד שהרואה בו ישמח ויקבל אור הארת פנים ג"כ בנפשו לפי שהארת פנים זה עושה רושם וחיזוק גדול בנפש זולתו כו', וסיבת הארת הפנים הוא להיות שע"י השמחה או הבשורה טובה וכה"ג ניתוסף אור גדול בהכחות ובכללות אור וחיות הנפש מכל עיקר פנימית ועצמות הנפש שבהעלם שיצא לגילוי בפנים ובמצחו דוקא כו', וכמו בתקיעת שופר שצ"ל עד שיתאדם פני התוקע דהיינו התגלות העלם עצמות הנפש כו', וכידוע בענין תקיעת שופר שהו"ע ממעמקים קראתיך מעומק לעומק כו', דהיינו מעומק העלם עצמות הנפש שלמעלה מבחי' מקור לגילוי' שבנפש כו', ומתגלה בפנים דוקא שמתאדם פניו כו', וכמו"כ הוא בשמחה גדולה וכה"ג הוא שנמשך מעצמות פנימיות הנפש כו' עד שממילא כל כחות הנפש באים בגילוי גדול מפנימית ועצמות שלהם (שלמעלה מבחי' מקור כו'), כמו הרצון

והתענוג מתגלי' מפנימית ועצמות שלהם כו', וכמו שאנו רואין דבעת השמחה אדם מרוצה מאד ויפעלו ממנו כל רצון גם היפך מטבע מהותו, וכמו גם איש הכילי והקמצן ביותר הנה בעת השמחה יפעלו ממנו כל רצון טוב וישפיע רוב טוב וחסד כאלו הי' איש החסד בעצם ועוד יותר בריבוי ההשפעה כי מתהפך טבע הקמצנות שלו לטבע הפיזור כו', והיינו דלפי שעה ה"ה מתהפך ממש בעצם טבעו כו', כי הרי בעת השמחה ה"ה חפץ באמת בהשפעת הטוב לא בדרך הכרח שמכריח עצמו כו', וזהו ע"י התגלות העלם עצם הנפש שמהפך כל כחות הנפש להיות בריבוי ההשפעה בתוס' אור ביותר כו', וכן בתענוג שמתענג מאד בתענוג עצמי כו', עד גם בכחות השכל והמדות שניתוסף ריבוי אור עצמי מעצמות הנפש כו', דבעת השמחה יכול האדם להשכיל השכלות נעלות ועמוקות ביותר מה שאינו לפי"ע כח שכלו תמיד הבא ממקור השכל כו', וגם ענינים הבלתי מושגים אליו מחמת עומק המושג וקוצר המשיג או מחמת קושיות וסתירות כו', ובעת השמחה יבא עליהם וישיגם היטב כו', וכן במדות יתהפך מן הקצה אל הקצה כמו מן השנאה אל האהבה שיקרב את

השונא ויתעלס וישמח אתו כמו עם אוהב נאמן כו', וכן יתהפך מהגבו' אל החסד כו' כנ"ל, והיינו מצד התגלות עצם הנפש שמוסיף אור גדול היינו אור עצמי בכל הכחות ומחדש בהם התחדשות גמורה ומהפכם גם בעצם הטבע שלהם מן הקצה אל הקצה כו'. וכ"ז מתגלה וניכר בפנים דוקא, וההתגלות שבפנים ה"ז למעלה מההתגלות שבדבור שזהו התגלות הכחות לבד רק שהוא מהעצמות שלהם כו', אבל ההתגלות שבפנים הוא מעצם הנפש שלמעלה מכל הכחות והגילוים, וכמו זה שיתאדמו פניו בתק"ש שזהו מהזזת עצם הנשמה כו', דבכלל תקיעת שופר ג"כ ענין צעק לבם אל ה' צעקת הלב שלמעלה מצעקת הקול כו' וכמ"ש במ"א. וכמו הוד מלך שניכר בפניו וכמו באור פני מלך כו', ה"ז התגלות התנשאות העצמות שמצ"ע שלמעלה מבחי' הדר מל' שהוא ההתנשאות על עם כו' וכמשנת"ל פקכ"ב וניכר בפנים דוקא כו', דהוד מלך הוא כאשר המלך יושב בהיכלו על כסא מלכותו ונראה ונגלה בו ההוד מל' וכמו מלך ביפיו תחזינה עיניך כו'. ויש כח גדול באור הפנים כשמאיר פניו ברוב עוז חיבה וחדוה להאיר בנפש זולתו ג"כ כו' ועוד יותר מהדבור, וכמו באור פני מלך כאשר אנפהא דמלכא נהירין ברוב עוז וחדוה מאיזה שמחה