תקלב

בס"ד. ש"פ חוקת, תרד"ע

וידבר ה' אל משה ואהרן לאמר זאת חוקת התורה אשר צוה ה' ויקחו אליך כו', וצ"ל מהו אומרו אשר צוה ה' הלא כבר נא' וידבר ה' והול"ל ויקחו אליך מהו עוד אשר צוה ה' כו'. גם צ"ל כללות ענין פרה אדומה שנא' ע"ז זאת חקת התורה דחוקה היא שלמעלה מטו"ד, וכמו שאמר שלמה ע"ז אמרתי אחכמה והיא רחוקה כו', והלא התורה היא עפ"י הטעם שזהו כל ענין התורה בחי' חכ' וטעם כו', ואיך נא' בתורה מצוה שהיא למעלה מהטעם כו', ובתורה גופא אומר ע"ז זאת חקת התורה שהיא למעלה מהטעם, ואיך הוא שניהם שהיא למע' מהטעם ומ"מ נאמרה בתורה כו'. ובמד"ר אי' אר"י דסכנין בש"ר לוי כל דבר ודבר שהי' הקב"ה אומר למשה הי' אומר טומאתו וטהרתו כיון שהגיע לפ' אמר אל הכהנים לנפש לא יטמא כו' אמר משה רבש"ע אם נטמא זה במה תהי' טהרתו לא השיבו, באותה שעה נתכרכמו פניו של משה, כיון שהגיע לפ' פרה אדומה א"ל הקב"ה זו היא טהרתו, וצ"ל מפני מה לא השיבו דלכאו' הול"ל פר"א היא טהרתו, ומהו אומרו נתכרכמו פניו של משה משמע שחשיב שאין לזה תיקון וטהרה כלל דמהיכא תיתי לחשוב

כן, ואח"כ כשהגיע לפ' פר"א א"ל זו טהרתו כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל בענין תהו ותיקון דמדות דתהו היו בבחי' ענפין מתפרדין והפירוד הי' בב' ענינים שלא