תקל

שיהי' טוב באמת כו', וכאן הרי כאו"א משלים פעולת הכח זולתו, והיינו דהכח הפרטי לא הי' משלים פעולתו רק ע"י התכללות דשארי הכחות כו', הרי התכללות זאת אין זה שנמצא כלול בו כח הפכי שעי"ז הכח פועל פעולה הפכית מעצם מהותו כו', כ"א שהכח פועל פעולתו האמיתית, ולולא הי' בו התכללות שארי הכחות לא היתה פעולתו שלמה רק ע"י התכללות שארי הכחות ה"ה פועל פעולתו האמיתית כו', הרי התכללות הזאת היא בתכלית האחדות כו'. דכן הוא גם בשני הפכים כמו חו"ג כשמקבלים זמ"ז הוא דשלימות החסד הוא ע"י הגבו' דוקא, וכמו אהבה דאברהם אוהבי שנשלם ע"י הנסיונות דוקא, דענין הנסיונות הו"ע הגבו' ובפרט בנסיון העקידה שזהו בחי' גבו' שכבש רחמיו כו', וכ"ז מצד אהבת ה' כו' דבכל ענינים אלו עבודתו הי' בבחי' אהבה ודביקות כו', ותכלית השלימות הוא כשעומד בנסיון מצד גודל אהבה כו' (וכמו המוסר נפשו בשביל האהוב שזהו מצד עוצם האהב' דוקא כו' ואם לא ימסור נפשו ה"ז גרעון בהאהבה כו'), הרי בכ"ז הוא שהגבו' משלים אל החסד בפעולת החסד והאהבה דוקא כו', וה"ז שמתאחדים

ממש כדבר א' שזה משלים לזה וזה משלים לזה כו'. והתכללות זאת היא תכלית השלימות שיש בזה כחות פרטים וכולם יחד הם כדבר א' ממש כו', דהנה הדבר הפשוט לגמרי אין זה שלימות שהרי אין בו הפרטים (וכמו מדות דתהו מדת החסד אין בזה שלימות מפני שאין בו מבחי' הגבו' להיותו כח פשוט כו'), והיינו דזה שאין בו פרטים ה"ז בלתי שלימות (לבד מה שחסר בו הפרט ההוא כו'), וע"ד מ"ש הפרד"ס שהכח חסר הפועל, דעם היות שהפועל הוא למטה במדרי' מהכח, מ"מ מה שהכח לא יש בו הפועל ה"ז חסרון וגרעון כו', וכמו"כ הפשיטות הוא חסר הפרטים כו', וכן פרטים מובדלים אין בהם שלימות מאחר שהן מובדלים ומופרדים זמ"ז כו' (וכמו בכללות התהו אין בזה שלימות להיות הספי' מופרדים זמ"ז כו', וכן גם בהתכללות כל מדה מהיפוכה אין זה תכלית השלימות להיות מובדלים זמ"ז כו' כנ"ל), אבל בהתכללות הזאת שיש כאן פרטים וכולם מתכללים זע"ז עד שהן כדבר א' ממש שא"א כלל להיות כ"א בפ"ע בלא זולתו ורק בהתכללות כולם נשלם כאו"א בפעולתו הרי כולם כא' ממש כו' זהו תכלית השלימות כו'.

קיצור. ועיקר ההתכללות שמצד הכלים הוא שמקבלים זמ"ז, וכמו בכחות דשלימות פעולתו בעצמו הוא ע"י התכללות בו שארי הכחות והוא ע"י האברים דוקא, והוא אחדות ממש שמשלים זא"ז. וכן שלימות האהבה ע"י הנסיונות, ויש כאן פרטים (דהפשוט חסר הפרטים) וכולם יחד הוא שלימות אחת.

רסב) ועוד זאת שהאחדות היא מבלי אשר ימצא ראש וסוף כלל, דמאחר שמקבלים זמ"ז הרי לא יש עליון ותחתון כלל מאחר שהעליון מקבל מהתחתון וכן גם הראש מקבל מהרגל, וכמו רפואת הראש שהוא ע"י הרגל שזה הוראה שיש מהרגל בהראש כו' וכן כח הילוך שמשלים את הראש במה שמוליך אותו ממקום למקום כו', וגם הרגל מוסיף אור וחיות בהראש וכמו שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו כו', וכמו צדקה שהיא בחי' מעשה ועי"ז נעשים מוחו ולבו זכים כו', וכמו כל האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו כ"א צ"ל תפלה ג"כ כו', וכמו רבה דעסיק בתו' חי מ' שנין ואביי דעסיק בתורה וגמ"ח חי ס' שנין כו', והוא שגמ"ח משלים את התו' כו',