תקכט

שתפסו האור בדרך כלל כו', ובתיקון נעשה ריבוי הכלים דהיינו כלים רחבים לתפוס כל אור בבחי' פרטיות דוקא כו' (וזהו"ע עיגולים ויושר כו' וכמ"ש במ"א), ועי"ז נעשה ההתכללות להיות הספי' כלולות זמ"ז כו'.

קיצור. אמנם ענין ההתכללות הוא שהמדה במהותה תהי' כלולה בההפכית, וכמו שלוות הרשעים בכדי להאבידם לעוה"ב ויסורי הצדיקים להצילם מיסורי גיהנום הגרוע יותר מפני הריחוק מאלקות, והתכללות זאת מהמוחין (דגדלות), כי יש בשלוות הרשעים מפני הקצת טוב שבהם ומפני התגברות הרשע נותנים לו טוב בעוה"ז, ויסורי הצדיקים משום איזה חטא ומפני התגברות הצדקות פורעים ממנו בעוה"ז, וזהו השמחים ביסורים שמרגיש היסורים והוא שמח מפני תיקון נפשו (שזה אצלו בידיעה דוקא) וכמו אל שאול ואל בית הדמים, דמפני שמוחין הן לחלק כ"ד, מזה הוא ההתכללות, נמצא דחלישות המדות ליתן מקום הוא ממוח החכ' בדרך ממילא, והתכללות המדות הוא ע"י התעסקות המוחין מבחי' בינה, והעיקר הוא בהכלים שיהיו רחבים לקבל שני הפכים ע"פ טעם ושכל, וז"ע כלים רחבים דתיקון.

רסא) אמנם עיקר ההתכללות שמצד הכלים אין זה לבד שבכל אחת יהי' מהמדה ההפכית כ"א שתהי' ההתכללות באופן כזה שיקבלו כל הספי' זמ"ז כו'. ויובן זה עד"מ באיברי האדם דאעפ"י שכל או"א יש לו מזיגה מיוחדת ופעולה מיוחדת כמו שהיד פועל המלאכה והרגל ההילוך והעין לראות והאזן לשמוע כו', ומ"מ אנו רואים להיפך שכל אבר בפרט יש בו מבחי' התכללות מכל האברים וזה מסייע ומשלים פעולת האבר הפרטי כו', וכמו בהילוך שברגל יש בו גם מכח היד וגם מכח העין והאוזן כו', וכן יש בעין ואזן מכח ההילוך שברגל כו', והראי' ע"ז הוא שאנו רואין שע"י הקלקול ח"ו בא' מאיבריו ה"ז נוגע גם לפעולת אבר אחר וכמו קלקול שביד נוגע גם בהילוך וכן קלקול שבעין וכה"ג, ואין זה מצד חלישות כללי בגוף, רק שחסרון הכח הא' כמו כח התנועה שביד עושה גרעון בכח ההילוך שברגל כו', וכידוע שברפואות האברים אם ירפאו אבר א' יתרפא אבר זולתו כו', וכמו בהקזת דם ברגל יתרפא הראש, הרי בהכרח שיש מכח הראש ברגל ומכח הרגל בראש כו' וכן רפואת העין ימצא ע"י הרגל כו', הרי שהכחות

מתכללים זע"ז שמקבלים זמ"ז עד שהשלמת כל כח בפעולתו הפרטיות הוא ע"י סיוע משארי הכחות, ולכן בקלקול איזה אבר יתקלקל זולתו ובתיקונו יתתקן זולתו כו', והיינו דדוקא כאשר נמצא בו מכל הכחות אז הוא שלימות הכח ההוא, ואם יחסר בו מאיזה מהכחות יהי' גרעון בפעולת הכח ההוא כו'. וכ"ז בא ע"י האיברים דוקא, דהכחות מצ"ע הן מובדלים זמ"ז דכל כח הוא דבר מיוחד בפ"ע, רק ע"י התלבשות הכחות באברי הגוף ה"ה עושים בהם ההתכללות כו', דהגם דבחיצוני' הרי כל אבר פועל פעולה מיוחדת מ"מ בפנימיות ה"ה דוקא עושים ההתכללות בכל הכחות כו', דהתכללות זאת היא בבחי' אחדות ממש ובתכלית השלימות כו', דהתכללות זו אינו רק מה שנמצא בו הכח ההפכי דמ"מ הן כחות מובדלים זמ"ז כו', וכמו ההגבלה שבמדת החסד שזהו בחי' הגבו' שבו כמשנת"ל בענין הנתינת מקום דחסד לגבו' כו', הרי ההגבלה היא היפך מהות החסד מצ"ע רק שמפני חלישות מדת החסד יש בו ענין ההגבלה כו', וכ"ש בענין גבו' שבחסד שנת"ל שזהו היפך מדת החסד בעצם כו', דחסד מצ"ע הוא להשפיע טוב