תקכה

ובפרטיות יש ג' הבדלות א' הבדלת ישראל, ב' הבדלת הלוים, ג' הבדלת אהרן כו', וצ"ל מהו"ע הבדלות אלו כו'. ולהבין זה ילה"ק משנת"ל בענין מוחין ומדות שהמדות יש בהם תוקף גדול הרבה יותר מבמוחין ומ"מ המדות נולדים ומתנהגים ע"י המוחין זהו כשהמדות הן בחלישות כו', ונת' שזה נעשה ג"כ ע"י המוחין וכמו שאנו רואין דהקטן מדותיו בתוקף וכשנגדל ומתרבה שכלו נעשים מדותיו בחלישות כו', רק שזהו לא בדרך התעסקות כ"א שנעשה ממילא מהמוחין ע"י האור העליון שמאיר במוחין שזהו בחי' השראת אוא"ס שבחכ' שעי"ז נעשה בחי' החלישות והביטול בהמדות כו'.

רנט) והנה מה שהחכ' פועל חלישות המדות זהו רק שיוכל לסבול המדה ההפכיות דמדת החסד יסבול מדת הגבו' וכן גבו' את החסד כו', דבתוקף המדות הרי אינם נותנים מקום זל"ז כלל כו' והחלישות הוא שיתנו מקום זל"ז כו', ואין זה שלימות עדיין בהמדות דשלימות הוא שיהיו כלולים זמ"ז כו', הגם דמה שנותנים מקום זל"ז ה"ז ג"כ איזה התכללות כו', דהרי מה שמדת החסד נותנת מקום למדת הגבו' ה"ז מה שהחסד הוא בבחי' הגבלה כו' וז"ע חלישות המדה כו', דתוקף החסד הוא שהחסד הוא בלי גבול וע"כ אינו נותן מקום כלל למדה ההפכיות כו', והחלישות הוא ההגבלה דחסד כמה שיתפשט ולא יותר שעי"ז נותן מקום כו', וההגבלה היא בחי' הגבו' כו'. והנה זה שהחסד כשהוא בבחי' תוקף אינו נותן מקום לגבו' זהו כשהתוקף הוא בבחי' יש ומציאות כו', דכאשר החסד הוא לא בבחי' מציאות הגם שהיא בלי גבול ה"ה נותן מקום לספי' ההפכיות כו', וכמו בחי' רב חסד דאריך הרי מתאחד עם מדת הגבו' כו', וידוע דבכחות הנעלמים הרי יכול להיות התגלות כל הכחות יחד ואינם מנגדים זל"ז כו' כמ"ש

במ"א, והיינו מפני שאינם בבחי' מציאות כו'. ובד"כ במדות שבאריך היינו מדות שברצון אין החו"ג הפכים זמ"ז כלל, דגם מדת הגבו' אינו בבחי' גבו' היינו בבחי' העדר כו', דבמדות הגלויים הרי החסד הוא בחי' השפעה וגילוי וגבו' הוא העדר ההשפעה והגילוי ה"ה הפכים זמ"ז, אבל במדות שברצון גם הגבו' אינה בבחי' העדר השפעה כי הרצון בכלל הוא בחי' גילוי כו', רק החו"ג דשם הוא שהחסד הוא הרצון בהטוב וגבו' הוא העדר הרצון בהלא טוב שהוא רצון א' כו', וכמו שרוצה לחיות ואינו רוצה למות כו' שהכל הוא רצון א' כו', וכמו תוקף הרצון באלקות והעדר הרצון במה שהוא היפך האלקות דהכל רצון א' והן מביאין זה את זה דמפני שרוצה באלקות אינו רוצה בההיפך כו', וז"ע חדוה תקוע בלבאי מסט' דא ובכי' מסט' דא דמצד האלקות שבו ומצד ההטי' האלקית ה"ה בחדוה ושמחת הנפש כו', ומצד מה שמוצא בעצמו הריחוק מאלקות היא הבכי' כו', ואינם סותרים ומנגדים לזה אדרבה הן מביאין זל"ז דכל שהתוקף הרצון לאלקות הוא ביותר יותר הוא העוצב והמרירות מההיפך כו'. וזהו דבשמו"ע אומרים סלח

לנו דשמו"ע היא מדרי' היותר גבוה בתפלה בחי' וראשו מגיע השמימה כו', שהוא אז בבחי' הקירוב ביותר ה"ה מוצא גם דקות הרע ונוגע לו מאד שמתמרמר בנפשו ע"ז ומבקש סליחה ומחילה כו', הרי שהכל הוא ענין א' כו', וכמו"כ העדר הרצון בהלא טוב מביא את הרצון הטוב, וכמו צמאה לך נפשי כו' בארץ צי' כו' דבריבוי ההעלמות וההסתרים נעשה הצמאון ביותר לאלקות, וכמ"ש כן בקדש כו' הלואי בקדש חזיתיך באופן צמאון כזה כו', וכידוע דמדרי' היותר עליונה